בלוגים של חברי הקהילה
Archives for December 2022 « Recent Articles
מודל "רב רעיון" כגנרטור להפקת רעיונות ותורת "חכמת ההמונים" כפלטפורמה להפצת רעיונות בארגון - הילכו שניהם יחדיו?
התבוננות על ארגונים מהמגזר הציבורי, העסקי והשלישי במרוצת השנים, האירה בפניי תופעה לפי המנגנונים המסורתיים לעידוד יצירתיות בארגונים, כגון עובד מצטיין, או הצעות ייעול אחרות, מניבים מעט רעיונות. תהיתי, היכן טמונה היצירתיות של העובד הישראלי, והאם ישנם חסמים מבניים בארגון שלא מאפשרים לה לבוא לידי ביטוי, וחשוב מכך, לידי יישום?
מצב זה הביא אותי לכתוב עם שותפי מיכאל גנור, את הספר "רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". זאת מתוך הבנה שעובדים בהינתן להם התנאים לכך, יהיו יצירתיים מאוד. ארגונים נוטים להיות עיוורים לפוטנציאל היצירתיות הטמון בעובדיהם, שכן רעיונות רבים המוצעים על ידי עובדים נדחים מבלי שקיבלו הזדמנות הוגנת, כך שאנשים יצירתיים דועכים עם הזמן ועלולים לפתח אדישות ואף ציניות.
סוגיה זו של שיתוף כמה שיותר עובדים ברעיונות של אחרים ללא מסננות היררכיות ובניית "בנק הרעיונות" הארגוני העסיקה אותי כבר בשנות ה-90 המוקדמות, הרבה לפני ש"חכמת ההמונים" פרצה לתודעת רבים וקיבלה ביטוי בספרו של ג'ימס סורונצקי "חכמת ההמונים" (2016).
האתגר בעיני היה לעבור מיצירתיות אישית (שמרבים לכתוב ולדבר עליה) הקיימת בפוטנציאל אצל כל עובד, ליצירתיות ארגונית. מודל רב רעיון מאפשר זאת באמצעות עשרות מנגנונים, המבוססים בחלקם גם על "חכמת ההמונים".
בשנת 2000 חיברנו מיכאל גנור ואנוכי את הספר "רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". הרקע לכתיבת הספר היה ניסיון רב שנים של ייעוץ ופיתוח ארגוני במגוון שירותים וארגונים שמהם עלתה תחושת אכזבה שלנו מהמציאות הדלה ברעיונות הן במגזר הציבורי, והן במגזר העסקי ובמגזר השלישי. גיליתי שמסגרות מסורתיות וארוכות בשנים של עובד מצטיין, או הצעות ייעול מניבות מעט רעיונות ולעיתים אף תגובות ציניות (ראו 1).
האם העובד הישראלי במגזרים אלה מביא לידי ביטוי את היצירתיות מחוץ למקום העבודה?
ניתן להבחין במיעוט…
תמורות בשרות ללקוח ב-50 השנים האחרונות במגזר הציבורי בישראל
ניסיתי לאחרונה לחזור לשנות השבעים ולשאול האם משהו השתנה מאז בכל הקשור לשירות ללקוח במגזר הציבורי בישראל שהוא אמצעי מרכזי להגברת האמון בממשלה ומוסדותיה. השאלה המרכזית שהנחתה אותי בניתוח הרטרוספקטיבי הזה הייתה האם קיים שינוי במרכיב ההתנהגותי שהוא מרכזי בחוויית הלקוח לאורך השנים ביחס של נותני השירות, במגע פנים אל פנים או בטלפון? מענים שונים שיתוארו במאמר כגון אמנת, סדנאות שירות וכיו"ב נועדו להתמודד עם האתגר לפתח תרבות שירות אמיתית המושתתת על ערכי שירות כמו: נתינה מכל הלב, רגישות לזולת, הקשבה, יושרה, חשיבה חיובית, והתייחסות לאדם השלם על צרכיו, ערכים החרוטים בעשייה היום יומית מכוונים ליישום ולא למסגור.
מוסכם בזאת שבתחום הטכנולוגיה ותשתיות השירות הדיגיטלי התרחשו התפתחויות עצומות שארגונים רבים אמצו אותן. גם במגזר הציבורי הן שיפרו באופן משמעותי את השירות שהם מספקים, בעיקר מבחינת חווית לקוח, מקצועיות, זמני תגובה, נגישות ומסלולי שירות אלטרנטיביים.
בשנת 2012 הוקמה היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור הרחב, על פי החלטת ממשלה, הפועלת תחת המערך הדיגיטלי הלאומי במשרד הכלכלה. היחידה מהווה גוף מטה מקצועי הפועל לשיפור רמת השירות הניתנת על ידי גופי הממשלה תוך התאמה לנדרש כיום בעידן חווית הלקוח. היחידה…
יועץ ארגוני נדרש לזכות באמון של מספר גורמים: מזמין הייעוץ, הנהלת הארגון, מנהלים ועובדים רבים ולעיתים גם של וועד העובדים. אמון הוא גורם רגיש, חמקמק ותובעני מחייב השקעה ובניה הדרגתית, גמישות ויצירתיות, אך גם הפגנת חוט שדרה ואסרטיביות מקצועית של היועץ. לכן ישנה חשיבות רבה לדעת כיצד לבנות אמון ולשמרו. רכישת אמון ביועץ הארגוני מצד העובדים, הוא תהליך מתמשך שלא מסתיים לכל אורך שלבי הייעוץ, אך בכוחו להקל על עבודתו המקצועית של היועץ ומאמציו.
יועץ ארגוני נדרש לזכות באמון של מספר גורמים: מזמין הייעוץ, הנהלת הארגון, מנהלים ועובדים רבים ולעיתים גם של וועד העובדים. רכישת האמון רק של חלק מהם אינה ערובה שיצליח לקדם את המלצותיו וליישמן בהצלחה. אמון הוא הנחה של נועצים כי היועץ בו ניתן האמון מסוגל להפגין יכולות מקצועיות, אמפתיה, כנות, דיסקרטיות, כבוד לנועץ, יושר, פתיחות, הגינות, אמינות ומהימנות כך שאפשר לסמוך עליו ועל טוהר כוונותיו (ראו 2).
כך למשל רק 29% מהציבור נותן אמון במשטרה בימים אלה.
31% נותנים אמון ביועץ המשפטי לממשלה
בתקופת…
נשק ההומור והצחוק "כתחמושת חיה" בעבודתו של היועץ הארגוני
קיימת הסכמה שהומור כאמצעי תקשורת עשוי להסיר מחיצות בין יועץ לנועצים או בין מרצה למאזיניו. הומור יכול ליצור אוירה נינוחה, אנרגטית ולכונן יחסים בין- אישיים נעימים. שימוש בהומור מכשיר את הקרקע ליצירת קשר והגברת העניין וההקשבה. עם זאת, חשוב להיות ערים למגבלות ולסכנות שבשימוש בו. לפיכך, כל אחד יכול להשתמש בו בהתאם לאופיו ובהתאמה לנועציו.
הומור נתפס כמאפיין מרכזי של אישיות האדם ולכן אפשר לומר: "אמור לי מה מצחיק אותך ואומר לך מי אתה". בדיחה מתאימה יכולה לסייע ליועץ הארגוני להבהיר, להסביר, לחדד, להדגיש, להציג טעון כבד משקל ולהפיג מתחים. לכן עליו לשלוף את הבדיחה המתאימה מן המאגר. כשהנועץ צוחק אתך כבר לך קל יותר. הומור גורם לשבירת הקרח ליצירת אינטימיות ואמון בזמן קצר, מסייע למסרים לעבור טוב יותר, לייצר הקשבה וקירבה ואף להיחרט בזיכרון.
מאפיינים ויתרונות של השימוש בהומור
הומור הינו פעילות, דיבור או כתיבה הגורמת לשעשוע, בדיחות…
About this channel
- 44,794 views
- 101 articles
- 720 followers
Recent Contributors
Archives
- December 2018 1
- January 2019 4
- March 2019 4
- July 2019 1
- October 2019 1
- December 2019 1
- January 2020 1
- February 2020 3
- March 2020 6
- April 2020 6
- May 2020 4
- June 2020 5
- July 2020 4
- August 2020 3
- September 2020 4
- October 2020 4
- November 2020 2
- December 2020 6
- January 2021 3
- February 2021 3
- March 2021 2
- April 2021 3
- May 2021 2
- June 2021 1
- July 2021 2
- August 2021 2
- September 2021 2
- October 2021 1
- November 2021 1
- December 2021 1
- January 2022 1
- March 2022 1
- June 2022 1
- July 2022 1
- August 2022 1
- September 2022 1
- October 2022 5
- December 2022 4
- January 2023 2
- March 2023 1
Page Options