המניפסט שלי:

מטרות מערכת החינוך

למערכת החינוך יש שלוש מטרות-על משלימות – ללא סדר עדיפויות ביניהן:

1. לפתח ולממש את הפוטנציאל של כל אחד מהתלמידים
2. להכין את התלמידים לעולם התעסוקה שיפתח לפניהם כשיסיימו אותה
3. ליצור מעורבות ואחריות כלפי החברה הישראלית בכללה

מערכת החינוך

מבנה משרד החינוך יעוצב כדי לתמוך בהשגת המטרות הללו כגוף מחולל, תומך, מבקר ומאפשר (ראה להלן). יחד עם זה ,מבנה המערכת כולה ישונה   באופן שיבטא את המטרות והתפקידים של הגורמים השונים במערכת (ראה להלן):

גופי ביצוע:

בית הספר \ מוסד החינוך

הוא היחידה האסטרטגיה שבה מתרחשת נקודת המפגש האסטרטגית (בין המורה לתלמיד),  ושבו באות לידי ביטוי כל היכולות של המערכת. בית הספר צריך לקבל את החופש המקסימלי ואת מירב המשאבים כדי לממש את מטרות העל של המערכת בהתאמה לתנאים הייחודיים שלו. בית הספר הוא מקום דינאמי, יצירתי, שתפני, המקדם שיח ויחסים חברתיים ומעודד עצמאות וסקרנות אינטלקטואלית.

רשתות \ אשכולות בתי-ספר

יוקמו ויעובו רשויות חינוך מקומיות, רשתות ארציות ורשתות מתמחות, או אשכולות בתי-ספר בניהול משותף שיעודן הוא לנהל את מוסדות החינוך המקומיים על בסיס תקציב ארצי ומקומי. האחריות של הגופים המקומיים \ המתמחים תכלול:

• תירגום המטרות של המערכת לעקרונות וליעדים מקומיים.
• מבססות הליכי שיתוף של כלל מחזיקי העניין במערכת כדי לפתח באופן שוטף ועיקבי עקרונות, תפיסות ופתרונות לצרכים, לאינטרסים ולרצונות של התושבים.
• ביסוס כלי הערכה ומדידה רלוונטיים למטרות וליעדים וקבלת החלטות תקציביות לאורן
• מתקצבות ומנהלות את מוסדות החינוך המקומיים באמצעות מנהלת רשותית המורכבת משילוב של אנשי ציבור מקומיים ואנשי מקצוע שבראש כל אחת מהן עומד  איש מקצוע בחינוך
• אחריות לחינוך משלים, וחינוך לא-פורמלי.
• בית ספר להורים לחיזוק עצמאות למידתית

מבנה משרד החינוך:

לאור זאת תכליתו ותפקידיו של המשרד יצומצמו, מבנהו יצומצם ומרבית המשאבים (תקנים ותקציבים) שייחסכו יועברו לשיפור המערכת בכללותה. המשרד יתמקד ב:

1. רגולציה: 
   1. תהליך של השוואה וציצמום פערים של הפריפריה החברתית-כלכלית-לימודית
   2. קביעת לימודי הליבה ההכרחיים
   3. קביעת קריטריונים לתיקצוב המבוססים על
      • תקציב לתלמיד
      • העדפה לפריפריה חברתית-כלכלית-לימודית
      • העדפה להכנה ללימודים גבוהים וטכנולוגיים
      • העדפה לשירות של החברה הישראלית
   4. הנחיות בטחון ובטיחות בית ספרית.
2. גוף מקצועי – פדגוגי לפיתוח פתרונות למידה המשווים את רמות החינוך לאורך ולרוחב הארץ ומפתח   כלים להפצת מומחיות בפריפריה באמצעות כלים מקוונים ורשתות חברתיות.
3. רשות מחקר ופיתוח שחוקרת את העתיד ומגדירה משם חדשנות פדגוגית וטכנולוגית בעולם החינוכי והטכנולוגי בארץ ובעולם (כולל קשר לגופים בינלאומיים) ומתקצבת מוסדות מחקר חיצוניים למערכת, להתמודדות עם אתגרים שצומחים במערכת.
4. מדען ראשי- שמעודד פיתוח יזמויות פנים-ארגוניות ומקצה תקציבים לניסויים שיוצעו ע"י גופי הפיתוח של הרשויות והרשתות (דוגמא המדען הראשי במשרד הכלכלה) ושל ייזמויות תוך בית-ספריות, ומתחזק מערכת מידע כלל ארצית פתוחה לחוקרים לרשויות ולציבור.
5. גוף מקצועי להכשרת הורים לחיזוק עצמאות למידתית והסמכה ללמידה ביתית.
6. גוף תכנון ובקרה תקציבי שיפעל לפי הקריטריונים שלעיל. 
7. פעילויות שאינן בליבת העיסוק של המשרד יועברו למשרדים אחרים, או לדרגים הביצועיים או יבוטלו (כשני שליש מהמשרד יבוטלו). העסקת עובדי מערכת החינוך תועבר כולה לרשויות המבצעות. במתכונת זאת יבוטל הצורך: 
   • במינהלים לרשתות ייחודיות (חברה ונוער, דתיות, ערבית, התיישבות וכד')
   • לקיום של מו"מ מול ארגוני עובדים והם או שיתבטלו מעצמם או שיהפכו לוועדי עובדים מקומיים \ רשותיים. 
   • כל המחוזות יבוטלו ויחד איתם כל גופי ומנגנוני הפיקוח
   • כל גופי ניהול כ"א של המשרד ייותרו.

בשלוש השנים האחרונות עסקתי לא מעט בניסיון להבהיר את המערכת, את הכיוונים האפשריים והרצויים לה, ואת מנופי השינוי שבה. התרשמתי שרק שר חינוך מכוון משימה ועם אורך רוח ויכולות הקשבה יוכל לחולל שידוד מערכות אמיתי. תהליך טרנספורמטיבי כזה מחייב בהירות של מטרות, שיתוף פעולה של מגוון השחקנים ונחישות מנהיגותית להובלתו. מי ייתן ויימצא שר חינוך כזה.