אפשר למנף את רגש הקנאה להתקדמות ופיתוח אישי של מנהלים ועובדים על ידי יועצים ארגוניים. הקנאה מדרבנת אותנו לעבוד קשה יותר. מומחים לנושא הקנאה מחלקים אותה לשני סוגים: קנאה במישהו, וקנאה למישהו.

קינאה במישהו היא קינאה "חיובית" בהישגי אדם אחר, ביכולות מופגנות, בהצלחת יוזמה או פרויקט שלו. זהו רגש מלא באנרגיה ובעוצמה, ממריץ חיובי, מקור השראה ללמידה, ול-Benchmarking  - השוואת ביצועים כל זמן שהקנאה בשליטה ומנוהלת על ידנו ולא מנהלת אותנו. המדובר בקנאה שאינה זדונית ונובעת מצרות עיין, כעס, תוקפנות מבחינת אם "אין לי מה שיש לך אני אהרוס לך". זו קנאה שנובעת מההיגיון שהיתרון של האחר ראוי ומי שמקנא כנראה יצליח בעתיד לממש את היתרון הזה בעצמו.

מדובר ברגש עוצמתי "שמטריף את הדעת" ואינו נותן מנוחה כדי להיות ראשון בכל נושא ועשייה. זו קנאה ההופכת לרגש שיוצר, משפר ומקדם ומדרבן אותנו להשיג דבר שאין לנו כרגע, אך יש למישהו אחר. מושא הקנאה יכול להיות חומרי, רעיוני, שהמייחד אותו, הוא הרצון להשיג משאבים חדשים למימוש הפוטנציאל שלנו. קינאה המקבלת העצמה בעידן הרשתות החברתיות. זו סוג של קינאה המניעה לפעולה, בה היועץ הארגוני יכול לסייע לתכנון דרכי פעולה למימוש פוטנציאל אישי, צוותי, יחידתי, או ארגוני. כדברי חז"ל, "קינאת סופרים תרבה חכמה".

קנאה למישהו -נתפסת כהרסנית ופוגעת באדם עצמו. קנאה המגיעה מתוך חשיבה שהיתרון של מושא הקנאה אינו ראוי ובלתי מושג עבורנו ומקבעת אתנו בתסכול. זו קנאה המתייחסת לתחושות של פחד, חוסר בטחון, ביטול עצמי, כעס, דמוי עצמי נמוך.

עצם היותנו מקנאים, אין משמעותו שאנו רעים או שונאים אחרים. הקנאה היא אנושית ויש להשלים ולקבלה ולדעת להשתמש בה לנהל אותה במקום שהיא שננוהל על ידה.

רגש הקנאה וחשיבה חיובית הילכו יחדיו?

נוח לנו יותר לראות דברים כשחור או לבן. ולכן בשנים האחרונות יועצים "מתמכרים" לחשיבה החיובית שבאופנה ומשמשת "כשפן התורן", הרומנטית אך לדעתי הפחות מוחשית ומציאותית שקשה לאימוץ. לעיתים קצת מלאכותית מחייבת מוטיבציה גבוהה, שנוי פרספקטיבה, אנרגיה ובניית הרגלים חדשים השקעה ומאמץ. לכן לא ברור עד כמה היא אפקטיבית ומה אחוזי הצלחתה. 

קינאה מאידך היא טבעית, בעלת עוצמה, מוחשית מאוד אינה כרוכה בהשקעה ומוטיבציה רבה, אין צורך בבנייתה או תרגולה היא קיימת באופן טבעי ומושגת בקלות. הסטיגמה הנקשרת אליה יוצרת "הלו אפקט" שלילי על כל מה שקשור אליה. אם הישג כל שהוא אפשרי ליועץ אחר הוא אפשרי גם לי. אני מברך ומתפעל מאותם יועצים שיש להם את הטוב היתרונות והיכולות שיש להם המאותתים לי שגם אני יכול להשיגם. לכן הקנאה היא המראה שמשקפת את התחושה שלי, ומבהירה לי בדיוק מה אני רוצה מעצמי להשיג ומניעה אותי להשיג זאת. הקנאה נעלמת וההנעה לפעולה היא הנשארת.

איך לקנא בצורה מוצלחת?

מתברר שלא צריך השקעה גדולה. כיועץ בחר עם מנהלי או עובדי הארגון את הארגון, היחידה, התהליך המוצר או השירות מושא הקנאה. את סיפור ההצלחה בתוך או מחלקה, צוות, יחידה, או פרט מעוררי ההשראה. כאלה המדליקים קינאה חזקה הממריצה לבצע שנויים נדרשים. הניסיון העשיר שלך כיועץ ארגוני וחשיפה שלך לסיפורי הצלחה אישיים או ארגוניים יכול לכוון ולהמריץ. גישת ה- Benchmarking או למידה מהצלחות (רוזנפלד) תסייע לך לייעץ כיצד להניע את האחרים בארגון להצליח.

סיכום

ההבחנה הדיכוטומית בין חשיבה חיובית וקינאה מזכירה לי את שתי הגשות הקוטביות שלכאורה בין פתוח מנהלים ועובדים. זו המתמקדת בחולשה שלהם או זו המתקדמת בחזקות שלהם, כאילו תהום פעורה בינן. שתי הגישות משלימות זו את זו. לעיתים נבחר באחת ולעיתים בשנייה תלוי במשתני המצב. כך לגבי חשיבה חיובית או קנאה כמקדמות הישגים והצלחה.