מודל "רב רעיון" כגנרטור להפקת רעיונות ותורת "חכמת ההמונים" כפלטפורמה להפצת רעיונות בארגון - הילכו שניהם יחדיו?

Published
on
December 24, 2022
| 370 views
| 1 follower
 
התבוננות על ארגונים מהמגזר הציבורי, העסקי והשלישי במרוצת השנים, האירה בפניי תופעה לפי המנגנונים המסורתיים לעידוד יצירתיות בארגונים, כגון עובד מצטיין, או הצעות ייעול אחרות, מניבים מעט רעיונות. תהיתי, היכן טמונה היצירתיות של העובד הישראלי, והאם ישנם חסמים מבניים בארגון שלא מאפשרים לה לבוא לידי ביטוי, וחשוב מכך, לידי יישום?
מצב זה הביא אותי לכתוב עם שותפי מיכאל גנור, את הספר "רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". זאת מתוך הבנה שעובדים בהינתן להם התנאים לכך, יהיו יצירתיים מאוד. ארגונים נוטים להיות עיוורים לפוטנציאל היצירתיות הטמון בעובדיהם, שכן רעיונות רבים המוצעים על ידי עובדים נדחים מבלי שקיבלו הזדמנות הוגנת, כך שאנשים יצירתיים דועכים עם הזמן ועלולים לפתח אדישות ואף ציניות.
סוגיה זו של שיתוף כמה שיותר עובדים ברעיונות של אחרים ללא מסננות היררכיות ובניית "בנק הרעיונות" הארגוני העסיקה אותי כבר בשנות ה-90 המוקדמות, הרבה לפני ש"חכמת ההמונים" פרצה לתודעת רבים וקיבלה ביטוי בספרו של ג'ימס סורונצקי "חכמת ההמונים" (2016).
האתגר בעיני היה לעבור מיצירתיות אישית (שמרבים לכתוב ולדבר עליה) הקיימת בפוטנציאל אצל כל עובד, ליצירתיות ארגונית. מודל רב רעיון מאפשר זאת באמצעות עשרות מנגנונים, המבוססים בחלקם גם על "חכמת ההמונים".

    Viewed 369 times