איזה מן פתוח ארגוני יהיה רלוונטי לעולם שייווצר עם שוך המשבר?
מפגש זה יועד לחשוב ביחד על כיווני התפתחות והשתנות של הפרופסיה של הפתוח הארגוני בשנים הקרובות. מגפת הקורונה שהפכה ל'מפגע עולמי' מהווה נקודת אי-רציפות בתהליכים רבים וייתכן שגם בהתפתחותו של המקצוע שלנו. היא מזמנת מציאות של תנועה חוזרת על עצמה אל 'סף הכאוס' וחזרה ממנו, תנועה שיש בה מרכיבים אפשריים של פיצוליות (bifurcation) – הזדמנות להיווצרותו של כיוון חדש המהווה שינוי פרדיגמטי.
במפגש נשוחח במליאה ובקבוצות קטנות על כיווני התפתחות אפשריים של הפרופסיה על בסיס מגמות (האטה, שינוי, האצה) שכבר היו לפני המגפה ועל אפשרויות ההיערכות שלנו כיחידים וכארגון לקראתם.
המפגש נשען על סדרה של שישה פוסטים שכתבתי בתקופה האחרונה הכוללים 7 נקודות מבט שאני מציע לעיון:
•ארגונים כסוכני שינוי
•החברה האזרחית במשולש הכוח מול הפירמות העסקיות והשלטון
•Generative O.D.
•קהילות ללא מרחב קיום משותף
•השלכות של מהפכנות טכנולוגית
•פרופסיה המתבססת על מדע, תיאוריות ועובדות
טבע האדם

בהמשך למפגש הפורה שהיה ב24/5/20, מצורפת המצגת שהוצגה וסיכום הנקודות שעלו במפגש.
כפי שהוצע נמשיך לפתח את הכיוונים שעלו בצוות מתנדבים קטן ובהמשך ניזום מפגש בו תוצג עבודת הצוות.
תודה לכל מי שהשתתף

דו"ח הממצאים ממפגש ה'שולחנות העגולים' של אנשי מערכת החינוך מחודש מאי 2020 פורסם למשתתפים. כאן אני מציע בנוסף לממצאים את הניתוח והמסקנות שלי (שכותבי הדוח אינם שותפים להם) שמסביר את הממצאים ומציע כיוון התקדמות שעשוי לחולל מפנה. בשולי הדברים עולה שאלת האחריות של היועץ הארגוני כשהוא לוקח יוזמה במרחב החברתי. כאשר לקיחת יוזמה מנהיגותית זו איננה יוצרת מנהיגות חינוכית שתוביל מהלך משנה מציאות, האם ראוי לנו לסגת ולזנוח את התפקיד שלקחנו על עצמנו ביציאה לדרך?

בתאריך 26.5.20 התקיים מפגש שיח אינטרנטי בשולחנות עגולים של השותפים ללמידה ברשויות המקומיות – תלמידות ותלמידים, הורים, מורות ומורים, מנהלות ומנהלים ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. במפגש דנו בשאלה: 'מה לוקחים מימות הקורונה להמשך ואיך מובילים ביחד'. את המפגש יזמו והנחו קבוצה של יועצות ויועצים לפיתוח ארגוני חברי עמותת פ.א.י – פיתוח ארגוני ישראלי.
להלן ריכוז ופירוט התובנות עיקריות מהמפגש – אותן סיכמו וערכו ד"ר יובל דרור, ד"ר אורי לנדאו ובעז מונק.

בימים אלה חלק מהארגונים צריכים להמציא עצמם מחדש. הביטוי 'המצאה מחדש' הנפוץ בשיח הארגוני, הוא מאתגר למדי. לצד החזרה לשגרת קורונה בנהלים ובהנחיות העבודה, חשוב להשקיע בצורה מושכלת בחשיבה יצירתית וחדשנות ארגונית. הקורונה מחייבת אותנו להטיל ספק באורחות חיינו, בתפיסת המציאות, בהנחות לגבי העתיד, בכללים שחיים על פיהם ובכללים המנחים ארגונים. עמימות מדרבנת לשאילת שאלות נכונות
גישת ״רב רעיון״ המוצגת במאמר זה עונה לאתגר על ידי ״תפריט״ עשיר ומגוון של מנגנונים יישומיים המגדילים כמותית רעיונות, יוזמות ושיפורים. הגישה עוזרת לכל ארגון להגדיל משמעותית את כמות ואיכות הרעיונות וההצעות בנוגע אליו, ומשפרת את היחס של מספר יישומים למספר הצעות. המדובר בגישה המיועדת "להגדלת הראש" "לחשיבה אחרת".
מנגנוני רב רעיון בהם דן מאמר זה מייצגים כלים יישומיים שכל ארגון יכול לעשות בהם שימוש, תוך התאמה לצרכיו ולאופיו. יתר על כן, 'רב רעיון' מעודד את הארגון להמציא בהשראת המנגנונים הקיימים, מנגנונים חדשים משלו.
מטרת המנגנונים לחזק את ״שרשרת היזימה״ הארגונית.
המנגנונים מעוררים חשיבה אסוציאטיבית אך גם אנליטית, ובכך שמפעילים את ״המוח השלם״ – את האונה הימנית והשמאלית לסירוגין. .
בגישת רב רעיון שני שלבים הנחוצים לכל פעולת שינוי בארגון. האחד, אבחון פוטנציאל היצירתיות בארגון, והשני, התאמת מנגנונים מתוך ארגז גדול של עשרות מנגנונים ובהשראתם לפתח נוספים המתאימים לארגון וליישמם.

מהו הרגל אבן הראשה ? ולמה זה חשוב

במאמר זה אציג את ציוני הדרך שלי כיועץ ארגוני במסע לאיכות ומצוינות בשנים 1984-2020 ואצרף תובנות אישיות הרלוונטיות לימינו אנו. מסעי עבר דרך ייעוץ לרשויות מקומיות, מחוזות במשרד החינוך שכללו 50 בתי ספר, בתי חולים, משרדי ממשלה, ומגזר שלישי. ברשימת המקורות בסוף המאמר מפורטים הספרים, המאמרים והפרסומים המתעדים חלק מתהליכים אלה.

הביטוי "חזרה לשגרה" מעורר התנגדות בקרב רבים הטוענים, במידה לא מבוטלת של צדק כי השגרה שהייתה לא תחזור במהרה וייתכן שחלקה עבר זמנה. לצד זאת חוזרים חברי הארגונים במדורג לארגוניהם- חברות, מפעלים ומוסדות. המאמר מציע התערבות ממוקדת ופשוטה לקליטת העובדים לאחר תקופה ארוכת ימים שמלווה בחוויות. בבסיס ההצעה עומד עקרון הרציפות שמכוון לגשר מעל קטיעה. של שגרה. המאמר מתאים את העקרון למאפייני משבר הקורונה.

מהרגע בו נסגרו בתי הספר ונכפתה על מערכת החינוך למידה מרחוק, לנו, ב-פ.א.י., היה ברור שיש לנו תפקיד ומקום לסייע למערכת החינוך להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליה – של למידה מרחוק. וגם, שסיוע מקצועי זה צריך להתבצע בשיתוף קהילת היועצים לפיתוח ארגוני שלנו, שעבדו ועובדים במערכת החינוך.
בתאריך 16.4.20 קיימנו מרתון היוועצות עמיתים בקבוצות קטנות, שהונחו על ידי יועצים מתנדבים מהקהילה המקצועית: ד"ר אביבה אלמוג, ד"ר יעל בודואן, אבי בורגר, ד"ר יורי גלי, ד"ר שושי רייטר, איתן שטיינפלד וארי שלף.
האתגר של איתור הזדמנויות במציאות החדשה שנוצרה הנחה את המרתון ומלווה אותנו גם כיום עם השאלה מה מההזדמנויות שהמציאות יצרה אכן יקבל המשכיות בתהליכי הלמידה במערכת החינוך "ביום שאחרי". מחשבות ורעיונות שיכולים לסייע במימוש הזדמנויות להתחדשות חינוכית במהלך השלב הקרוב במערכת החינוך – של יציאה מהחדרים וחזרה מדורגת ללימודים, נמצאים בנייר המסכם שלהלן, המביא את עיקרי הדברים שעלו במרתון.
נשמח להמשך שיתוף בחשיבה ובעשייה הייעוצית במערכת החינוך.