בלוגים של חברי הקהילה
הרפורמה המשפטית היא משמעותית ובעלת השלכות רוחב כמעט על כל תחום מחיינו: כלכלי, חברתי, משפטי, תרבותי, וביטחוני. היא מחייבת הכנה קפדנית, זמן להסברה, לדיאלוג רחב ולהטמעה. הרפורמה שמתבצעת לא למדה מאומה מרפורמות אחרות קטנות יותר שכשלו בישראל.
רפורמה ומהפכה
רפורמה היא תהליך שינוי שטתי והדרגתי של סדר חברתי ישן. נהוג להבחין בין רפורמה למהפכה.
מהפכה משמעותה שינוי יסודי מידי ורדיקלי, זאת לעומת רפורמה המביאה לשינוי יותר איטי והדרגתי. מקורה של המילה רפורמה הוא במילה Reform שמשמעותה תצורה או עיצוב.
בשינויים וברפורמות רבות אנחנו משפרים בתוך "כללי המשחק" הקיימים ובמעט רפורמות מרחיקות לכת עד כדי מהפכה (הדומה למה שאנחנו עוברים בימים אלה). אנחנו משנים את "כללי המשחק" – עקרונות היסוד הבסיסיים של המערכת הקיימת. הרפורמה המשפטית הנוכחית היא כזו…
רבות נכתב על החשיבות של הגישה והחשיבה החיובית. רב היועצים הארגוניים דוגלים ומטיפים לה ולשיטותיה המגוונות. פחות יועצים ארגוניים עושים שימוש יזום ומושכל בקנאה כרגש טבעי, אוניברסלי, נורמלי ופרודוקטיבי המאפשר פתוח וצמיחה. קנאה באחרים המשיגים את מה שאנחנו היינו רוצים להשיג בעצמנו. רגש טבעי הקיים אצל רובנו והיכול לשמש גורם מוטיבציוני להיות טובים יותר, להצליח, להגביה את עצמנו בעבודה ובחיים בכלל.
אפשר למנף את רגש הקנאה להתקדמות ופיתוח אישי של מנהלים ועובדים על ידי יועצים ארגוניים. הקנאה מדרבנת אותנו לעבוד קשה יותר. מומחים לנושא הקנאה מחלקים אותה לשני סוגים: קנאה במישהו, וקנאה למישהו.
קינאה במישהו היא קינאה "חיובית" בהישגי אדם אחר, ביכולות מופגנות, בהצלחת יוזמה או פרויקט שלו. זהו רגש מלא באנרגיה ובעוצמה, ממריץ חיובי, מקור השראה ללמידה, ול-Benchmarking - השוואת ביצועים כל זמן שהקנאה בשליטה ומנוהלת על ידנו ולא מנהלת אותנו. המדובר בקנאה שאינה זדונית ונובעת מצרות עיין, כעס, תוקפנות…
ארגונים עסקיים עוברים משברים מסוגים שונים, מתמוטטים, פושטים רגל, עוברים פירוק, שוקעים או נעלמים. גם כאשר ארגונים ציבוריים הם חדלי פירעון – אין בכוחם לשלם לספקים חסרי יעילות, מטרותיהם ושירותיהם לא מושגים ממשיכים להתנהל בצורה כושלת ביודעם שהמדינה תכסה חובותיהם.
הספרות המקצועית עוסקת רבות בכל הקשור למניעת משברים וטיפול בהם להבראת הארגון כאשר הם פורצים בעיקר במגזר העסקי למנוע פשיטת רגל או פרוק. התייחסות מועטה יותר ישנה בנוגע לצעדים שיש לנקוט בכישלון מתמשך או גסיסה שאינם מביאים למוות בארגונים ציבוריים (ראו 1).
דוגמה מהעת האחרונה לארגונים ציבוריים ועמותות כושלות היא רשת אל המעיין של ש"ס. הרשת נמצאת בגירעון של עשרות מיליונים בגלל התנהלות כושלת. היא ממשיכה לפעול כאשר היא יודעת שהמדינה תכסה אותם במוקדם או מאוחר כך גם רשויות מקומיות שונות (ראו למשל הסכמים קואליציוניים אחרונים) גרעון מתמיד אינו מוביל ארגונים ציבוריים בהכרח לקריסה. לכן גם מינויים פוליטיים שאינם מתאימים מקצועית לתפקידי מנהלים כללים משרדי ממשלה עובר יחסית בשקט, כחלק מהתפיסה שחשוב יותר לספק בעלי עניין פוליטיים מאשר להשיג הישגים ותוצאות ללקוחות מבחינת הארגון הציבורי כישלון ואפילו נמשך אינו בהכרח מות.
יעקב ויטנברג
ארגונים ציבוריים ממשיכים לפעול גם כאשר אינם יעילים ואפקטיביים
לארגונים ציבוריים יש סיכויים טובים יותר לשרוד גם כאשר אינם מספקים כראוי את הביצועים והשירותים שהם אמורים לספק כגון: רשויות מקומיות, משטרה, משרדי ממשלה חברות ממשלתיות ועמותות.
הם ממשיכות להתקיים והם עושים זאת בין היתר הודות לתמיכת גורמים פוליטיים ואיגודים מקצועיים חזקים. ארגונים ציבוריים הנמצאים במשבר מתמיד סובלים לעיתים ועומדים בלחצים חיצוניים כמו תלונות משפטיות, עצומות, עתירות, יחס עוין של כלי התקשורת, הצעות…
מודל "רב רעיון" כגנרטור להפקת רעיונות ותורת "חכמת ההמונים" כפלטפורמה להפצת רעיונות בארגון - הילכו שניהם יחדיו?
התבוננות על ארגונים מהמגזר הציבורי, העסקי והשלישי במרוצת השנים, האירה בפניי תופעה לפי המנגנונים המסורתיים לעידוד יצירתיות בארגונים, כגון עובד מצטיין, או הצעות ייעול אחרות, מניבים מעט רעיונות. תהיתי, היכן טמונה היצירתיות של העובד הישראלי, והאם ישנם חסמים מבניים בארגון שלא מאפשרים לה לבוא לידי ביטוי, וחשוב מכך, לידי יישום?
מצב זה הביא אותי לכתוב עם שותפי מיכאל גנור, את הספר "רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". זאת מתוך הבנה שעובדים בהינתן להם התנאים לכך, יהיו יצירתיים מאוד. ארגונים נוטים להיות עיוורים לפוטנציאל היצירתיות הטמון בעובדיהם, שכן רעיונות רבים המוצעים על ידי עובדים נדחים מבלי שקיבלו הזדמנות הוגנת, כך שאנשים יצירתיים דועכים עם הזמן ועלולים לפתח אדישות ואף ציניות.
סוגיה זו של שיתוף כמה שיותר עובדים ברעיונות של אחרים ללא מסננות היררכיות ובניית "בנק הרעיונות" הארגוני העסיקה אותי כבר בשנות ה-90 המוקדמות, הרבה לפני ש"חכמת ההמונים" פרצה לתודעת רבים וקיבלה ביטוי בספרו של ג'ימס סורונצקי "חכמת ההמונים" (2016).
האתגר בעיני היה לעבור מיצירתיות אישית (שמרבים לכתוב ולדבר עליה) הקיימת בפוטנציאל אצל כל עובד, ליצירתיות ארגונית. מודל רב רעיון מאפשר זאת באמצעות עשרות מנגנונים, המבוססים בחלקם גם על "חכמת ההמונים".
בשנת 2000 חיברנו מיכאל גנור ואנוכי את הספר "רב רעיון מיצירתיות אישית לחדשנות ארגונית". הרקע לכתיבת הספר היה ניסיון רב שנים של ייעוץ ופיתוח ארגוני במגוון שירותים וארגונים שמהם עלתה תחושת אכזבה שלנו מהמציאות הדלה ברעיונות הן במגזר הציבורי, והן במגזר העסקי ובמגזר השלישי. גיליתי שמסגרות מסורתיות וארוכות בשנים של עובד מצטיין, או הצעות ייעול מניבות מעט רעיונות ולעיתים אף תגובות ציניות (ראו 1).
האם העובד הישראלי במגזרים אלה מביא לידי ביטוי את היצירתיות מחוץ למקום העבודה?
ניתן להבחין במיעוט…
תמורות בשרות ללקוח ב-50 השנים האחרונות במגזר הציבורי בישראל
ניסיתי לאחרונה לחזור לשנות השבעים ולשאול האם משהו השתנה מאז בכל הקשור לשירות ללקוח במגזר הציבורי בישראל שהוא אמצעי מרכזי להגברת האמון בממשלה ומוסדותיה. השאלה המרכזית שהנחתה אותי בניתוח הרטרוספקטיבי הזה הייתה האם קיים שינוי במרכיב ההתנהגותי שהוא מרכזי בחוויית הלקוח לאורך השנים ביחס של נותני השירות, במגע פנים אל פנים או בטלפון? מענים שונים שיתוארו במאמר כגון אמנת, סדנאות שירות וכיו"ב נועדו להתמודד עם האתגר לפתח תרבות שירות אמיתית המושתתת על ערכי שירות כמו: נתינה מכל הלב, רגישות לזולת, הקשבה, יושרה, חשיבה חיובית, והתייחסות לאדם השלם על צרכיו, ערכים החרוטים בעשייה היום יומית מכוונים ליישום ולא למסגור.
מוסכם בזאת שבתחום הטכנולוגיה ותשתיות השירות הדיגיטלי התרחשו התפתחויות עצומות שארגונים רבים אמצו אותן. גם במגזר הציבורי הן שיפרו באופן משמעותי את השירות שהם מספקים, בעיקר מבחינת חווית לקוח, מקצועיות, זמני תגובה, נגישות ומסלולי שירות אלטרנטיביים.
בשנת 2012 הוקמה היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור הרחב, על פי החלטת ממשלה, הפועלת תחת המערך הדיגיטלי הלאומי במשרד הכלכלה. היחידה מהווה גוף מטה מקצועי הפועל לשיפור רמת השירות הניתנת על ידי גופי הממשלה תוך התאמה לנדרש כיום בעידן חווית הלקוח. היחידה…
נשק ההומור והצחוק "כתחמושת חיה" בעבודתו של היועץ הארגוני
קיימת הסכמה שהומור כאמצעי תקשורת עשוי להסיר מחיצות בין יועץ לנועצים או בין מרצה למאזיניו. הומור יכול ליצור אוירה נינוחה, אנרגטית ולכונן יחסים בין- אישיים נעימים. שימוש בהומור מכשיר את הקרקע ליצירת קשר והגברת העניין וההקשבה. עם זאת, חשוב להיות ערים למגבלות ולסכנות שבשימוש בו. לפיכך, כל אחד יכול להשתמש בו בהתאם לאופיו ובהתאמה לנועציו.
הומור נתפס כמאפיין מרכזי של אישיות האדם ולכן אפשר לומר: "אמור לי מה מצחיק אותך ואומר לך מי אתה". בדיחה מתאימה יכולה לסייע ליועץ הארגוני להבהיר, להסביר, לחדד, להדגיש, להציג טעון כבד משקל ולהפיג מתחים. לכן עליו לשלוף את הבדיחה המתאימה מן המאגר. כשהנועץ צוחק אתך כבר לך קל יותר. הומור גורם לשבירת הקרח ליצירת אינטימיות ואמון בזמן קצר, מסייע למסרים לעבור טוב יותר, לייצר הקשבה וקירבה ואף להיחרט בזיכרון.
מאפיינים ויתרונות של השימוש בהומור
הומור הינו פעילות, דיבור או כתיבה הגורמת לשעשוע, בדיחות…
יועץ ארגוני נדרש לזכות באמון של מספר גורמים: מזמין הייעוץ, הנהלת הארגון, מנהלים ועובדים רבים ולעיתים גם של וועד העובדים. אמון הוא גורם רגיש, חמקמק ותובעני מחייב השקעה ובניה הדרגתית, גמישות ויצירתיות, אך גם הפגנת חוט שדרה ואסרטיביות מקצועית של היועץ. לכן ישנה חשיבות רבה לדעת כיצד לבנות אמון ולשמרו. רכישת אמון ביועץ הארגוני מצד העובדים, הוא תהליך מתמשך שלא מסתיים לכל אורך שלבי הייעוץ, אך בכוחו להקל על עבודתו המקצועית של היועץ ומאמציו.
יועץ ארגוני נדרש לזכות באמון של מספר גורמים: מזמין הייעוץ, הנהלת הארגון, מנהלים ועובדים רבים ולעיתים גם של וועד העובדים. רכישת האמון רק של חלק מהם אינה ערובה שיצליח לקדם את המלצותיו וליישמן בהצלחה. אמון הוא הנחה של נועצים כי היועץ בו ניתן האמון מסוגל להפגין יכולות מקצועיות, אמפתיה, כנות, דיסקרטיות, כבוד לנועץ, יושר, פתיחות, הגינות, אמינות ומהימנות כך שאפשר לסמוך עליו ועל טוהר כוונותיו (ראו 2).
כך למשל רק 29% מהציבור נותן אמון במשטרה בימים אלה.
31% נותנים אמון ביועץ המשפטי לממשלה
בתקופת…
ישנן גישות ומודלים רבים להעלאת רעיונות.
המשותף לכולם הוא שכל רעיון מהרגע שגובש במוחו של אדם ועל לכדי יישומו המלא יעבור 12 שלבים של "הריון", ובכל שלב כזה קשיים ואתגרים שעל הרעיון לעמוד בהם כדי להגיע לקו הסיום המיוחל. כל שלב כזה פיתחנו מנגנונים פשוטים וידידותיים – "מנגנוני רב רעיון "המאפשרים לרעיון לצלוח אותם ולהגיע לקו הסיום כלומר יישומו הלכה למעשה
כולנו פותרי בעיות ברעיונות "תוצרת בית"
תהליכי החשיבה והעלאת רעיונות כדי לפתור בעיות הם חוויה יום-יומית בחיי האדם. כל אחד מאתנו נאלץ להתמודד יום יום עם שורה של מצבים הגם שהם מוכרים לכאורה, טומנים בחובם אתגר חדש, קושי שנובע משינוי בתנאי המצב - אילוץ, "הנחתה" וכיו"ב (ראו 11).
יתרה מזאת, כל אחד מאתנו מצליח להתגבר על קשיים כאלה בקלות מפתיעה, תוך שהוא מיישם "תוך תנועה את הרעיונות" שהוא עצמו המציא. לא מדובר כאן בהכרח בהמצאות פורצות דרך, או ברעיונות גאוניים אך כל אחד…
יעקב ויטנברג
נתחיל בגילוי נאות: ייעצתי וניהלתי תוכניות לפיתוח מנהלים ויוזמות שונות באלכא (האגודה לפיתוח ולקידום כוח אדם בשירותים החברתיים - מיסודו של ג'וינט ישראל) מהקמתה במשך 26 שנים בשנים 1984-2010, כולל ניהול והנחיית כל מחזורי התוכנית למנכ"לים וראשי רשויות (סגל א).
שמחתי על הקמת המדרשה הלאומית בחסות משרד ראש הממשלה לאחר שכמה שנים לא נעשו תהליכי פיתוח לסגל הבכיר בשירות המדינה וחשיבותה רבה לאחר שנים שלא הוקמה מסגרת כזו. במהלך 26 שנותיי באלכא…
הרושם הראשוני שמעביר יועץ ארגוני במפגש אישי או בטקסטים המקצועיים שלו, הופך להיות מרכזי בהצלחתו. אף שהרושם הראשוני נראה קצר וחולף, במקרים רבים יכולה להיות לו השפעה מרחיקת לכת על חיינו כיועצים ארגוניים. רבים מהיועצים מכירים היטב את הנושא, ואף מכשירים לקוחות ואחרים כיצד ליצור רושם ראשוני טוב כאשר הם מתמודדים על תפקיד או לקראת הרצאה ניהול אירוע מקצועי חברתי חשוב. עם זאת, השאלה עד כמה היועץ הארגוני בכלל והמתחיל את דרכו בפרט מיישמים את הכללים לגביו ואינו בבחינת "הסנדלר ההולך יחף"?
הרושם הראשוני שמעביר יועץ ארגוני במפגש אישי או בטקסטים המקצועיים שלו, הופך להיות מרכזי בהצלחתו. אף שהרושם הראשוני נראה קצר וחולף, במקרים רבים יכולה להיות לו השפעה מרחיקת לכת על חיינו כיועצים ארגוניים. רבים מהיועצים מכירים היטב את הנושא, ואף מכשירים לקוחות ואחרים כיצד ליצור רושם ראשוני טוב כאשר הם מתמודדים על תפקיד או לקראת הרצאה ניהול אירוע מקצועי חברתי חשוב. עם זאת, השאלה עד כמה היועץ הארגוני בכלל והמתחיל את דרכו בפרט מיישמים את הכללים לגביו ואינו בבחינת "הסנדלר ההולך יחף"?
התחרות הגוברת…
About this channel
- 49,478 views
- 101 articles
- 741 followers
Archives
- December 2018 1
- January 2019 4
- March 2019 4
- July 2019 1
- October 2019 1
- December 2019 1
- January 2020 1
- February 2020 3
- March 2020 6
- April 2020 6
- May 2020 4
- June 2020 5
- July 2020 4
- August 2020 3
- September 2020 4
- October 2020 4
- November 2020 2
- December 2020 6
- January 2021 3
- February 2021 3
- March 2021 2
- April 2021 3
- May 2021 2
- June 2021 1
- July 2021 2
- August 2021 2
- September 2021 2
- October 2021 1
- November 2021 1
- December 2021 1
- January 2022 1
- March 2022 1
- June 2022 1
- July 2022 1
- August 2022 1
- September 2022 1
- October 2022 5
- December 2022 4
- January 2023 2
- March 2023 1
Page Options