בלוגים של חברי הקהילה
למה חדשנות חשובה במיוחד לצמיחה בתקופת מגיפה?
יצירתיות תלויה בקרבה פיסית? לא לכל אורך הדרך
מה הבדל בין עבודה מרחוק לעבודה בצוותים וירטואליים?
איך לעודד חדשנות כשנפגשים מעט?
התלות ב'פינת הקפה' לחדשנות ארגונית – אולי לא מה שחשבנו?
מאת: דר' יובל דרור
"הזום לא יכול להיות תחליף לשיחה במטבחון. יש חשיבות מאד גדולה לעבודת צוות ולהפריה הדדית והפריה הדדית זה לא משהו שאפשר לתכנן אותו, לפעמים זו פגישה ולפעמים זו שיחת מטבחון, וזה משהו שהוא קריטי לחדשנות"
דברים שצוטטו מפי אמנון שעשוע, מייסד מובילאי ('כלכליסט' 30 לנוב' 2020)
מנהלים רבים חשים כי המעבר לעבודה מהבית מעורר שאלות שמבקשות מענה. אחת מהן היא סביב סוגיית החדשנות והיצירתיות. מנהלים רבים חשים כי מידת החדשנות…
הערכת תוצאות הדרכה: עבר, הווה ועתיד מנקודת מבט אישית
הדרכה ללא מערכת הערכה היא כמו טיל ללא מערכת בקרה.
בימים אלה, תקציבי ההדרכה מצטמצמים ובעלי העניין בהדרכת מעוניינים להיות בטוחים שההדרכה כדאית מבחינה כלכלית ושתוצריה יתרמו תורמת לשיפור ביצועים אישיים וארגוניים. הדרכה בוודאי תורמת ואינה מזיקה במרבית המקרים, אך קבלת ההחלטה האם להשקיע משאבים רבים בהערכה על חשבון יותר פעולות הדרכה, מציפה שאלות שיענו במסגרת המאמר. מתי מוטב להסתפק בשאלוני שביעות רצון להערכת תגובות? ומתי אנו חייבים בהערכה ברמות גבוהות של ביצועי עובדים והארגון? ״שם המשחק״ הוא לכן התאמת סוג ,עומק הערכה והכלים למטרות ויעדי התוכנית הספציפית.
העבר: הערכה רצויה, אבל...
בשנות ה-70 השיח בקרב אנשי הדרכה עסק במקומה של יחידת ההדרכה בארגון. אני זוכר את רמת התסכול על המיצוב הנמוך יחסית של היחידה בהיררכיה הארגונית. לכן כשהנחתי סדנה ראשונה על הערכת תוצאות הדרכה במרכז הישראלי לניהול ב-1977, מרבית הזמן דנו המשתתפים במקום בהערכת ההדרכה, בשאלה כיצד ממצבים את ההדרכה ואת עצמם במקום הראוי להם בארגון. הערכה נראתה בשעתו ״כלוקסוס״ לעסוק בה ובוודאי לא בעדיפות ארגונית גבוהה. הייתה קיימת הסכמה בשתיקה שאין עוררים על כך שהדרכה תורמת ונדרשת ולכן אין טעם…
קידום סוגית הממשקים בארגונים: אמנת שרות פנים התשתית לממשקים שעובדים
אמנת פנים היא פרי דיאלוג מעמיק בין יחידות הארגון של תיאום ציפיות ופתרון בעיות, ומהווה פלטפורמה מרכזית לשפור עבודת הממשקים.
בכל ארגון ובפרט במגזר הציבורי, אמנת הפנים היא תשתית הכרחית לאמנת החוץ כלפי הלקוחות החיצוניים, ומאפשרת לצמצם את הנזקים של מידור גבוה בין היחידות בגין ״הארובות״ שבמבנים הארגוניים ״בהשראת״ ובר. מינוי אחראי לכל תהליך מבטיח שליטה על זרימתו התקינה ושביעות רצון גבוהה של לקוחות החוץ והפנים של הארגון.
מבוא
ארגונים החותרים לאיכות ומצוינות ולהצלחה עסקית תלויים בביצועי הממשקים בין היחידות. חזרה על המנטרה והטפה ״שתפו פעולה״ או על המשפט "להיות תלוי זה בזה טוב מלהיות תלוי זה לצד זה״, אינה מספיקה. תוצאות, איכות ומצוינות מתבטאים בעיקר באיכות הביצועים בממשקים בין היחידות, ולא רק בביצועים אשר בתוך היחידות. תלונה מוכרת היא ״איך אני יכול לתת שירות מהיר ללקוחות החוץ אם היחידה לכספים, ללוגיסטיקה, לייצור או כוח אדם לא נותנים לי את מה שאני צריך בזמן״. טענה רווחת זו הצביעה על הקשר ההדוק ביו שירות הפנים…
מדוע משרדי הממשלה ״שורפים זמן״, ״מצפצפים״ עלינו ועל מבקר המדינה - האם ״יש תרופה מצילת חיים או חיסון״ לשיפור תפקודם
המאמר דן בתפקוד הלקוי של משרדי הממשלה הנחשף בימים אלה של קורונה בדו"חות של מבקר המדינה והמלצות של וועדות ורפורמות שלא יושמו. נראה כי משרדי הממשלה שאבו את כל השלילי משלוש התרבויות שהיו נוכחות בתקופות שונות בארץ, את הפורמליזם והביורוקרטיה מהמנדט הבריטי, את הבקשיש מהשלטון התורכי ואת הסוציאליזם הנאיבי של ארצות מרכז אירופה. המערך הממשלתי אינו מתאים ומסוגל לספק שירותים. הפתרון הוא הפיכת המשרדים למיניסטריונים קטנים ובתוכם יוקמו ״סוכנויות ביצוע״ למתן שירותים כפי שקימות בחלק ממדינות אירופה. כך יושג הפתרון ברוח ״הניהול הציבורי החדש״ לשורה ארוכה של ליקויים.
יעקב ויטנברג
מבוא
המאמר אינו מעלה ליקויים חדשים או פתרונות חדשים לתפקוד הלקוי של מרבית משרדי הממשלה שנחשפו בקורונה בשיא עוצמתם אלא להציפם שוב כדי לפעול ליישומם. ברור כי לעתים יש צורך בקטסטרופה, במשבר קשה ודרמטי כדי לדון מחדש וליישם המלצות נכונות שעלו במהלך השנים. מתוך דו"חות מבקר המדינה עולה כי במהלך עשרות שנים כשל הממשל בישראל ביישום של רפורמות כוללות, כגון: וועדת קוברסקי (1986), תוכנית ״צעדים מחוללי שינוי״ (1994), ״מטה הרפורמה״ תחת ממשלת ברק, הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה…
תנאים ליצירתיות: 1000 עובדים אלף רעיונות בשנה
במאמר זה אני רוצה להציג את תפסתי שהתגבשה ב-40 השנים שאני עוסק בנושא בתחום היצירתיות האישית ופיתוח היצירתיות בארגונים. כל הגישות, הכלים והטיפים לא מספיקים לקידום היצירתיות אם לא קיימים התנאים ההכרחיים ליצירתיות בארגון. השאיפה שלי שעובד במגוון המגזרים וסוגי בארגונים, יציע ולו רעיון אחד מוצלח בשנה ויישם אותו.
יעקב ויטנברג
מסתורי החשיבה
שנים רבות עקבתי אחר אנשים יצירתיים במיוחד ואחרי ממציאים, להבין את מסתורי החשיבה היצירתית והתפרצותה. חלקם הגדול לא היה מודע כלל לפוטנציאל היצירתי שלהם. כך לדוגמה, באחת הסדנאות שלי ליצירתיות בשנות ה-70 בלט במיוחד אחד המשתתפים. הוא מצא פתרונות ייחודים ויצירתיים במיוחד לבעיות שהוצגו, וגילה במהלך הסדנה את הפוטנציאל שהיה חבוי אצלו. הארגון בו עבד עד אז לא יצר את התנאים שיצירתיות זו תפרוץ מהכוח אל הפועל, ובכל זאת במרוצת הזמן הוא הצליח לקדם בארגון כמה רעיונות יצירתיים.…
במאמר זה אני מציג את התרומה הגדולה והערך של תחרויות לפרסים בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. התמזל מזלי להיות שותף בייעוץ להגשה של עשרות ארגונים שזכו בפרסי הצטיינות שונים ב-35 השנים האחרונות. למדתי כי ארגונים המתחרים על פרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל משפרים ביצועיהם.
מחבר: יעקב ויטנברג
החשיבות והתרומה להשתתפות בפרסים יוקרתיים בתחום הניהול
התמזל מזלי להיות שותף בייעוץ להגשה של עשרות ארגונים שזכו בפרסי הצטיינות שונים ב-35 השנים האחרונות. למדתי כי ארגונים המתחרים על פרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל משפרים ביצועיהם. ראה מאמר מקיף בנושא [1]. המאמר מציג את הקשר בין זכייה בפרס לבין ביצועים כספיים של 600 זוכים בפרס האירופי לאיכות בהשוואה לשיפור בתוצאות של קבוצת ביקורת שלא השתתפה. השיפור בתוצאות . לדוגמה: 73% השיגו גידול בהכנסות תפעוליות, 33% במכירות, 77%…
״אם המכשיר היחידי שבידך הוא פטיש, הכול ניראה כמו מסמרים״": הצורך בארגז כלי ניהול יישומיים
במאמר מוצג בקצרה ארגז כלים רחב ובעיקר כלים מרכזיים שמוכרים ומשתמשים בהם פחות בעבודה השוטפת של יועצים ומנהלים. הכלים שיוצגו הם שימושיים, קלים ליישום ושיטתיים. הם מבטיחים שכל צעד הנדרש להתמודד עם מצב המחייב החלטה מתבצע בצורה מסודרת לפי השלבים שנקבעו. הכלים מאפשרים ניתוח ובחינה קפדנית ושיטתית של מצבים ופרוק שלהם למרכיבי המפתח שלהם, ומספקים את התשתית לביצועים ניהוליים משופרים. בסיכום המאמר אציג מסגרת הממפה את כלל הכלים שהוצגו בהתאמה לשלבים של פתרון בעיה וקבלת החלטות, הליך מרכזי בעבודת כל מנהל.
מאת: יעקב ויטנברג
בעיות והחלטות ניהוליות
התפקיד הניהולי הוא לקבל החלטות פשוטות, מורכבות, גדולות והרות גורל. קשה לכולנו לקבל החלטות במיוחד בימים אלה, בגלל אי ודאות וכאוס כללי. אנו מחפשים דרך למצוא מסגרת, מבנה, לפשט את המציאות המורכבת.
בעיה מוגדרת כפער בין מצב רצוי למצוי. אפשר להבין בין 3 סוגי בעיות עמם אנו מתמודדים מנהלים:
- בעיות של יציאה מסטנדרט: חלק ניכר מבעיות שמתמודד מנהל הן סטייה מסטנדרט קיים שהוא טוב לאורך זמן מבחינת הארגון, והוא המצב הרצוי. כלומר המטרה להחזיר את הסטנדרט הטוב…
ניהול חשיבה וראיה תהליכית לא רק עץ מבנה ארגני אלא מפת תהליכים תחילה
במרבית הארגונים חסרה מודעות לחשיבות העצומה של חשיבה תהליכית והמצאות מפת תהליכי הליבה לניהולו השוטף ולשיפורו המתמיד של הארגון. התהליך הוא הערוץ דרכו ניתן להגיע לתוצאות המעניינות את הלקוחות ובעלי עניין אחרים והוא עשוי לסייע בהבנת התשומות, התפוקות והתוצאות של הארגון, ועל הקשר בין בניהם.
ניהול חשיבה וראיה תהליכית
לא רק עץ מבנה ארגני אלא מפת תהליכים תחילה
מבוא
כאשר אני מגיע למפגש ייעוצי ראשון עם בכירי ארגון, מגישים לי מיד בגאווה את התרשים הארגוני המציג את המבנה הארגוני. אני מעיין בו 3 דקות ומבקש לקבל את מפת תהליכי הליבה, ואז משתררת בחדר דומייה ארוכה. אחרי כמה דקות או ששואלים למה אני מתכוון או שאומרים אין לנו אך יש לנו ספר נהלים...זה המצב בארגונים רבים ובפרט בציבוריים, שם התרשים הארגוני הוא "קודש הקודשים". בעת שינוי במבנה הארגוני כל עובד נלחם בחירוף נפש לשמור ״שהמשבצת״ שלו לא…
ניסוח קוד אתי והטמעתו בארגון הוא תהליך הדורש מומחיות הן בתהליך גיבוש הקוד האתי ובליווי וועדת ההיגוי בפעילות והן בתהליך ההטמעה על כל שלביו.
בבלוג הזה אני מציע תרשים של כל התהליך.
בהפנייה שלמטה תמצאו מידע אודות תהליך ניסוח קוד אתי, גיבושו והטמעתו בארגון. המידע נותן מתווה לתהליך ההתערבות בארגון
עקרון פארטו משנה את עולם הניהול והוא בעל ערך להשגת תוצאות. הערך המרכזי שלו: אל תנסה לעשות רק יותר, אלא תנסה לעשות יותר מהדברים המועילים. במאמר זה אציג את עקרון פרטו ואת התרומה המשמעותית שלו לתחום הניהול והייעוץ הארגוני.
מבוא
"בשביל אלוקים העולם הוא משחק בקוביות, אך אלה קוביות טעונות". המטרה העיקרית היא לגלות באילו כללים טען אלוהים את הקוביות וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בהן להשגת יעדנו״. גוזף פורר.
במהלך חיי כיועץ ארגוני עבדתי עם עשרות מודלים, גישות וכלים. הכרתי חוקי ניהול כגון העיקרון הפיטרי, חוק מרפי, חוק פרקינסון, חוק שאטליה, או מודלים כמו מטריצת אייזנהאור, ניתוחSWOT , מודל עבודה בקיט מלא ועוד. לעיתים אלו הם חוקים ממש ולעתים "כללי אצבע" מהירים המאפשרים לנתח ולהסתכל על תופעות בארגון ומחוצה לו במבט שונה…
About this channel
- 14,015 views
- 57 articles
- 858 followers
Recent Contributors
-
Offlineיובל דרור Yuval Dror
-
Offlineיעקב ויטנברג Jacob Wittenberg
-
OfflineAvshalom Adam אדם אבשלום
-
OfflineRaffi Lev -
Offlineנעמה בר-און Naama Bar-on
Page Options
