בלוגים של חברי הקהילה
ניסוח קוד אתי והטמעתו בארגון הוא תהליך הדורש מומחיות הן בתהליך גיבוש הקוד האתי ובליווי וועדת ההיגוי בפעילות והן בתהליך ההטמעה על כל שלביו.
בבלוג הזה אני מציע תרשים של כל התהליך.
בהפנייה שלמטה תמצאו מידע אודות תהליך ניסוח קוד אתי, גיבושו והטמעתו בארגון. המידע נותן מתווה לתהליך ההתערבות בארגון
עקרון פארטו משנה את עולם הניהול והוא בעל ערך להשגת תוצאות. הערך המרכזי שלו: אל תנסה לעשות רק יותר, אלא תנסה לעשות יותר מהדברים המועילים. במאמר זה אציג את עקרון פרטו ואת התרומה המשמעותית שלו לתחום הניהול והייעוץ הארגוני.
מבוא
"בשביל אלוקים העולם הוא משחק בקוביות, אך אלה קוביות טעונות". המטרה העיקרית היא לגלות באילו כללים טען אלוהים את הקוביות וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בהן להשגת יעדנו״. גוזף פורר.
במהלך חיי כיועץ ארגוני עבדתי עם עשרות מודלים, גישות וכלים. הכרתי חוקי ניהול כגון העיקרון הפיטרי, חוק מרפי, חוק פרקינסון, חוק שאטליה, או מודלים כמו מטריצת אייזנהאור, ניתוחSWOT , מודל עבודה בקיט מלא ועוד. לעיתים אלו הם חוקים ממש ולעתים "כללי אצבע" מהירים המאפשרים לנתח ולהסתכל על תופעות בארגון ומחוצה לו במבט שונה…
״מדפקט לאפקט״: מחשבות על שנויים במבנה הארגוני במשרד החינוך כמנוף להצלחת השינויים הפדגוגיים
משרד החינוך ביצע מאז קום המדינה מספר רב של רפורמות מרכזיות במגוון של נושאים, אך אף אחת מהן לא עוסקת ישירות במבנה הארגוני של המשרד, ובתפעולו. אני סבור ששנוי מהותי במבנה הארגוני ואופן תפעולו הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לזרז ולהקל על השנויים האחרים הדרושים. ברור לנו כיועצים ארגוניים שבמציאות ניהולית בריאה המבנה הארגוני אמור להיגזר מהאסטרטגיה ומהתהליכי הליבה. אך זה דורש זמן ואורך רוח שחסרים.
במאמר זה אציג בכוונתי מספר מחשבות המתבססות על היכרותי הקרובה עם משרד החינוך. כל אחת מהן ראויה לחשיבה ודיון מעמיק שלכם ושל אחרים.
ב- 2.7.2020 הופיעה בדה מרקר הכתבה ״רפורמת ענק במערכת החינוך- סמכויות המשרד יצומצמו ויועברו למנהלים בשטח בדרך לשנוי משמעותי. לראשונה מזה 15 שנה תפעל וועדה ציבורית שתבחן את אופן העברת סמכויותיו של משרד החינוך למרחבים מקומיים, זאת באמצעות חוק ההסדרים״. הרעיון בכללותו אינו חדש ונדון בוועדות ורפורמות שונות במהלך השנים משנות ה-70. למרבית האירוניה, בכלפעם שדובר במשרד על ביזור לשטח גדל, בפועל הריכוז של המטה גבר.
12 רפורמות מרכזיות בוצעו במערכת החינוך במהלך השנים במגוון של נושאים (ודיסלבסקי, 2007).…
סוגיית העברת הלמידה מכיתת הלימוד למקום העבודה מקבלת משנה חשיבות בימים אלה כאשר ארגונים רבים במצוקה כלכלית. המקום הראשון לצמצומים הוא בתקציבי הדרכת מנהלים ועובדים.
כיועצים עלינו לשאול, האם אנחנו מודעים לכך שאנו לעיתים מכלים זמן ומשאבים יקרי ערך בהכשרת עובדים ומנהלים, כאשר חלק ניכר מהמשתלמים אינם מיישמים ושוכחים את מה שלמדו שכן מטרת כל פעולת הדרכה צריכה להיות שיפור ההעברה של הלמידה מכיתת הלימוד למקום העבודה ושמירה על הישגיה לאורך זמן. לכן צריך להיות קשר מובהק סטטיסטית בין הישגים וציונים במהלך תכנית וביצועי העבודה.
במאמר זה אתייחס לעומק ומורכבות הנושא ואציע דרכים בהם ניתן לשפר את תהליך העברה של הלמידה למקום העבודה. המטרה להגיע ליישום והשגת תוצאות טובות יותר והחזר גבוה יותר על ההשקעה לבעלי העניין השונים כדי לשכנעם בחשיבות תהליכי ההדרכה והפתוח והקצאת המשאבים הנדרשים לכך.
1. מבוא
סוגיית העברת הלמידה מכיתת הלימוד למקום העבודה מקבלת משנה חשיבות בימים אלה כאשר ארגונים רבים במצוקה כלכלית. המקום הראשון לצמצומים הוא בתקציבי הדרכת מנהלים ועובדים. רק בארצות הברית כ-150 מיליארד דולר בשנה מוקצים על ידי ארגונים להדרכת עובדים. מכאן הצורך הגובר לשכנע הנהלות בהחזר על ההשקעה ובהשגת תוצאות הבאות לידי ביטוי בהיקף ועומק העברת הלמידה והיישום במקום העבודה.
סקר שנערך לאחרונה מצא כי 75% מתוך 1500 מנהלים בכירים ב-50 ארגונים לא היו מרוצים מהעברת הלמידה מהכיתה למקום העבודה (BEER…
במאמר זה אציג תובנות ולקחים מהניסיון שלי בייזום ובביצוע תוכניות לפיתוח מנהלים בכלל ובמיקוד במנכ"לים בפרט במגזר הציבורי. אציג תוכנית ייחודית שהשתתפו בה מאות מנכ"לים, של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וחברות ממשלתיות בשנים 1970-2020. אסקור תובנות שלי ממנה ומתוכניות אחרות ואציע כוונים לעתיד לפיתוח מנהלים.
מאת: יעקב ויטנברג
מבוא
פיתוח מנהלים בכלל, מנכ"לים ומנהלים בכירים בפרט במגזר הציבורי הוא עדיין נושא ״חם״ ומשאבים רבים מושקעים בו, כאשר מרחפת עדיין עננה כבדה הנוגעת למידת האפקטיביות שלו.
מה שהיה לא יהיה עוד. הקשיים הכלכליים לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות שקיבלו חיזוקים רבים בתקופת הקורונה ישנו את פני תוכניות פיתוח המנהלים לקצרות, לאישיות, לרלוונטיות, לאיכותיות, וזולות. התוכניות תהיינה יותר גמישות, בלתי פורמליות, מבוססות על כישורים ופחות על נושאי לימוד וקורסים מסודרים. התוכניות תיבחנה במידת…
כיצד מתמודדים עם משבר בתוך משבר?
לוקאליות וגלובאליות.
ארבעה סיפורי מקרה בתקופת וירוס הקורונה
התמודדות עם המשבר ע"פ
AEPמודל
דר' אביבה אלמוג
יועצת ארגונית לפיתוח מנהיגות אישית
- כיצד מתמודדים עם משבר בתוך משבר?
- לוקאליות וגלובאליות.
- ארבעה סיפורי מקרה מתקופת וירוס הקורונה
- Deenכיצד התמודדה כל משפחה ?
- התמודדות עם המשבר ע"פ מודל
- A.E.P
- דר 'אביבה אלמוג
- יועצת ארגונית לפיתוח מנהיגות אישית
מי מאתנו לא אוהב לוליינים? בעולם הניהול, האקרובטים הם אלה שמוכנים להציב עצמם בסיכון מתמיד. אלה שמגלים יכולות גבוהות של קואורדינציה גבוהה, יכולת לווסת אלמנטים וזרמים מנוגדים ולהובילם לכדי פעולה משולבת והרמונית. את זה משיגים המנהלים הלולייניים באמצעות כישוריהם הטבעיים והחברתיים. הם יודעים לנווט מבלי לפגוע באגו של חלק גדול מהמשתתפים. מצד שני, יש להם יכולת התמדה, סבלנות עצומה ועקשנות. המנהל הלוליין חייב להיחלץ ממצבים קשים, ולשמור על שיווי משקל פיסי ונפשי. לשמוע ולא לקחת ללב. להיזהר מלהתדרדר לשיווי משקל רופף שבו תנועה קלה בכיוון שגוי כל שהוא, תוציא אותו מאיזון. אגב הגמרא מתארת כמה אמוראים שהפליאו בפעילות אקרובטית לפני רבותיהם כדי לשמחם.
לישראל ממלכת ה"יהיה בסדר" והנסתדר, "סמוך על סחבק", ארץ שופעת "אלתורים" ופטנטים, יש יתרונות רבים. זאת אולי אחת הסיבות שהביאה להערצה שמפנים כלפינו כ-"סטארט-אפ ניישן". בממלכת היזמות והאלתורים, יש יתרונות לחשיבה שמחוץ לקופסה ולהבלחות של הברקות מהפכניות. אבל כאשר צריך להוציא מהרעיונות הטובים והמקוריים הללו מוצר או תהליך, חייבים לעיתים להתמקד ולבחור רק קומץ מהם ולעיתים לבחור רק רעיון אחד ואז להמשיך אל היעד. אך כשאנו מנהלים פרויקט, עסק וארגון בישראל, האתגר הגדול הוא להביא את כל הרעיונאים הללו, (המלאים…
Offlineפרופ' וקסמן (ר' צוות הייעוץ לראש הממשלה) "איבדנו שליטה, זהו המשבר הלאומי והאזרחי הגדול ביותר" (5/7 בחדשות 12)
מה צריך לעשות? ולמה לא עושים?
האם אנחנו כיועצים לפיתוח ארגוני ניהולי וכו' לא צריכים להיות מעורבי?
יום הכיפורים של מערכת הבריאות מתקרב - זקוקים לעזרתכם יועצים יקרים
הכותב יעקב ויטנברג – מתנדב וותיק של 'יד שרה'
מדובר על נושא דחוף ביותר!
מדובר על פתרון משמעותי, בהצלת חיים בחורף הקרוב!
אנו זקוקים למיטב המוחות שיסייעו לנו בפיתוח אסטרטגיה
שתוביל את הממשלה לממש את מה שמונח לה מתחת לאף
כמה עובדות תחילה:
- בשעה שבגל הראשון, בבתי החולים אשפזו כמה מאות בודדות של חולי קורונה שחוברו להנשמה חודרנית, שאר מחלקות בתי החולים פונו מהחולים הביתה ללא טיפול.
מקרב אלה שחוברו למכונות הנשמה חודרניות, חלק נפטרו וחלק אחר נאבק במלחמה הארוכה להתנתק מההנשמה, עם תופעות לוואי קשות. כעת למודי ניסיון נהוגה הפרקטיקה של חיבור חודרני רק כשאין בררה. - במקביל 'יד שרה' שהייתה מודעת לחולשות ההשכמה החודרנית, העניקה בזמן הגל הראשון, לכ- 2800 אזרחים מערכות הנשמה לא חודרניות כמו CPAP, מחוללי חמצן, ובלוני חמצן…
קהילת המעריכים בתוך הארגון איפ"א-פאי מקדמת פעילויות שונות לטובת המעריכים. אחת מהן היא סדרה מתגלגלת של מפגשי קהילה, כיום בזום, אשר מקבלים גוון שונה בתקופות שונות. המפגש האחרון הובל על ידי ד"ר הלנה קימרון וד"ר סיגל ריננרס ועסק בשאלות של אפקטיביות / impact של ארגון.
קהילת המעריכים בתוך הארגון איפ"א-פאי מקדמת פעילויות שונות לטובת המעריכים. אחת מהן היא סדרה מתגלגלת של מפגשי קהילה, כיום בזום, אשר מקבלים גוון שונה בתקופות שונות. המפגש האחרון הובל על ידי ד"ר הלנה קימרון וד"ר סיגל ריננרס ועסק בשאלות של אפקטיביות / impact של ארגון.
המפגש היה מפגש דיאלוגי ובו הועלו שאלות שמעסיקות מעריכים בארגונים.
מוזמנים להצטרף למפגשי המשך, להשתתף בשיח בפלטפורמה זו ולהצטרף כחברים לטובת מינוף המשך הפעילות בשדה הערכה.
השאלה המובילה: מהי האפקטיביות/ (להבדיל מאפקטיביות של…
About this channel
- 11,145 views
- 49 articles
- 846 followers
Recent Contributors
-
Offlineאבשלום אדם
-
Offlineיעקב ויטנברג Jacob Wittenberg
- OfflineRaffi Lev
-
Offlineנעמה בר-און Naama Bar-on
-
Offlineיובל דרור Yuval Dror
Page Options
