בלוגים של חברי הקהילה
מבוא
מתמיהה שחזון מייצר אצל עובדי ארגון אחד תחושת אדישות, תסכול ושעמום, ובארגון אחר תחושת התלהבות ומחויבות. יש הסבורים שהתשובה נעוצה בקיומו של חזון ארגוני מוצלח ומוטמע היטב.
יעקב ויטנברג
בספרות של השנים האחרונות זוקפים את הצלחת ארגונים לקיום חזונות, חזקים, יציבים ומבדלים הכוללים ערכים אנושיים וחברתיים. בשנים האחרונות בגין הביזור של החלטות לשטח הרחק מההנהלה והצורך לשמר את הזהות הארגונית' הערכים וסדרי העדיפויות חוזר החזון לקדמת הבמה. החזון הוא התמונה העתידית של הארגון במיטבו. דמוי של הישג יוצא דופן. החזון מסתכל מעבר להווה כדי לראות מה יכול להיות בעתיד. חזון ברור ומובן יוצר פער ומתח בין המצב האמתי-המצוי, לבין המצב האידיאלי-הרצוי, פער שחברי הארגון מנסים לצמצמו על…
״לחתור בסירה עם משוט אחד דומה לחשיבה עם אונה - המיספרה אחת״. שתי ההמיספרות שונות זו מזו, מנוגדות ומשלימות זו את זו. הן יוצרות יחדיו את מודל ״המוח השלם״ המסייע בשיפור המודעות העצמית והתקשורת הבין-אישית ברמת הפרט, הצוות, היחידה או הארגון כולו, בתחומי ההדרכה, הניהול והייעוץ.
1. הפיתוח הארגוני: סינתזה של ״הרך״ ההמיספרה הימנית ו״הקשה״ ההמיספרה השמאלית.
היינו קבוצה קטנה של יועצים שהקימה את איפ״א ב- 1987כארגון יועצים ארגוניים (פאי של היום). הייתי ״עוף מוזר״ בעיני יתר המייסדים. צמחתי בשונה מהיתר מתחום ארגון ושיטות (או״ש) והדרכה. כולם ראו בגלל הכשרתם בתחומי הפסיכולוגיה את הפיתוח הארגוני רק בהיבטים ההתנהגותיים ,ה״רכים״. ניהלתי במשך שני לילות בכנס ההקמה של איפ״א ויכוח נוקב עם איתמר רוגובסקי ואורי גלוסקינוס ידידי. ציינתי שזו ראיה מקצועית צרה ומצמצמת ויש בפיתוח ארגוני…
קבוצות עמיתים, שנה שלישית
שנת קורונה-קבוצות עמיתים בארץ
שנה נוספת חלפה, שנה מאתגרת, בה כולנו התמודדנו עם חרדה פנדמיה, סגרים והיבטי כלכלה משתנה.
הקבוצות שלנו עברו לפעילות זומית מרחוק.
התלבטנו המון בעניין הפעילות מרחוק והחלטנו להתנסות וללמוד תוך כדי פעילות.
שהרי הקבוצות נבנו בראייה גאוגרפית לאורך הארץ ובמטרה לבנות קשרים (לסוגיהם)ולמידה בין אישית.
אתגר המעבר לקבוצות עמיתים הפעילות מרחוק ותוצאותיו, הציג בפנינו את עוצמת הקשר והצורך שקיים.
במבחן הזמן כולנו לקחנו חלק, הצלחנו להמשיך את הפעילות. היו גם היו …
סיעור מוחות ״קלאסי״ מוכר נפוץ ומזוהה עם יצירתיות וחדשנות. קיימות דעות שונות לגבי היעילות והאפקטיביות שלו. יש הרואים בו יתרונות רבים אם הוא נעשה כהלכה ובצורה מקצועית מנגד, יש המדגישים את המגבלות שלו המחייבות ווריאציות והתאמות שונות לשיפורו. יתרה מזאת, יש הסבורים כי עבודה אישית עדיפה על עבודה קבוצתית להפקת רעיונות רבים ואיכותיים. מאמר זה מתייחס לדעות השונות לגבי יעילותו והאפקטיביות שלו כמו גם הצגת מערך כלים משלימים להפקת רעיונות וליישומם. סיעור מוחות נחשב עדיין לכלי נפוץ מאוד בעבודת צוותי שיפור בעיקר בשלב של פתוח רעיונות לפתרון.
יעקב ויטנברג
התלהבות היתר מסיעור מוחות קלאסי ומחוכמת ההמונים הפופולריים אל מול הביקורת עליה
סיעור מוחות הוא מושג נפוץ ומוכר לכל מנהל או עובד עד כדי זיהוי ברור שלו עם יצירתיות. סיעור מוחות = יצירתיות. את המושג הגה בשנות ה-50 אלכס פ. אוסבורן וההתלהבות ממנו קיימת עד היום. הנחת היסוד שלו הייתה שסיעור מוחות משמעו :״ להשתמש במוח כדי להסתער על בעיה ולעשות זאת בסגנון של קומנדו שבו כל מסתער תוקף אותה מטרה״. ההגדרה הטכנית של סיעור מוחות לפי אוסבורן: טכניקה קבוצתית שמנסה למצוא פתרון לבעיה…
במאמר זה נעסוק בטעויות בניהול של מנהלים בכירים ונבחרים. כאשר יש הבנה ונכונות להכיר בשגיאות ולהפיק לקחים. יש שפע של מרשמים בדוקים לתחקירים ולהפקת לקחים כמו תחקיר מוקיר ותחקירים אחרים. אין בכוונתי לדון בכלים מוכרים המיושמים עדיין במספר קטן של ארגונים אלא להתרכז להבנה מעמיקה יותר את הסיבות להתנגדות ולהימנעות ללמוד מטעויות שהיא תנאי הכרחי טרם הבחירה בכלי כזה או אחר לתחקיר והפקת לקחים.
ללמוד מטעויות וכישלונות זו מצווה ניהולית
יעקב ויטנברג
תקציר
במאמר זה נעסוק בטעויות בניהול של מנהלים בכירים ונבחרים. כאשר יש הבנה ונכונות להכיר בשגיאות ולהפיק לקחים. יש שפע של מרשמים בדוקים לתחקירים ולהפקת לקחים כמו תחקיר מוקיר ותחקירים אחרים. אין בכוונתי לדון בכלים מוכרים המיושמים עדיין במספר קטן של ארגונים אלא להתרכז להבנה מעמיקה יותר את הסיבות להתנגדות ולהימנעות ללמוד מטעויות שהיא תנאי הכרחי טרם הבחירה בכלי כזה או אחר לתחקיר והפקת לקחים.
1. הרצון להימנע מכישלון מוביל לקיפאון
…
מאמר קצר שלי וראיון מצולם במהדורת החג של "גלובס".
מה קרה לתופעת המולטי-טסקינג בימי הקורונה? מי משלם את המחיר? (ספוילר - נשים).
מה אפשר לעשות ולמה לשים לב?
שאלת יסוד איתם מתמודדים אנשי הדרכה ופתוח היא כיצד להדריך עובדים ומנהלים כך שהתוכנית תיצור עבורם מצבי למידה מאתגרים, ״תסדר להם את ניסיונם ותפתח להם כיווני חשיבה ועשיה חדשים ומשופרים. מאמר זה מוקדש לתפקידם של טיפים בתכניות הכשרה של מנהלים
יעקב ויטנברג
מחלת "תפסנו את הפרינציפ"
טווח תשומת הלב וההקשבה של מנהלים, עובדים ואף יועצים, בהאזנה להרצאה או בקריאת מאמר מקצועי אינו עולה על 15 דקות רצופות, ואף פחות מכך אצל הישראלי ה"מצוי". יש המסתפקים לקרוא כותרות וכותרות משנה ״ולתפוס את הפרינציפ״. לאור אטרקטיביות ורלבנטיות הכותרת מחליטים אם ״לעשות זום״ ולצלול לתוכן הקטע.
״מחלה״ זו הולכת ומחמירה. השאלה כיצד אפשר בעיקר לעודד מנהלים לקרוא חומר מקצועי. יש שיאמרו שאם מאמר טוב מקצועית ותורם יקראו אותו במלואו. ברור שכאשר נבחנים או כותבים…
הטיפול הכושל בקורונה חשף ליקויי תפקוד אי איכות (״מפעל זבל״ ענק) בהיערכות משרד הבריאות, האוצר, החינוך, שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי (400 אלף תושבים נדרשים לאחרונה להחזיר מענקים לביטוח הלאומי בגין טעות), ובתגובה האיטית של המשרד לאיכות הסביבה לזיהום החופים, ועוד אי איכות במשרדים רלוונטיים. מדובר במחיר חיי אדם, איכות חיים ועלויות כספיות מיותרות. אימוץ ניהול וכלים לקידום גישת אפס ליקויים יכולה לפחות מעתה ואילך לשפר איכות ותוצאות של כלל העשייה במערכת הציבורית ויפה שעה אחת קודם.
מאת: יעקב ויטנברג
״איכות היא בחינם מה שעולה כסף זו אי איכות״: מהותה של גישת אפס ליקויים ותרומתה לאיכות ושיפור תוצאות
ניו-זילנד משמשת מודל לחיקוי בהצלחתה בטיפול בקורונה. ההצלחה שלה נובעת מאימוץ דרך חיים של איכות בפעולות והתנהגות מונעת, למשל סגר על עיר שלמה בשל 3 מקרים שאובחנו, כדי למנוע התפרצות הקורונה. ניו-זילנד אוכפת תוך אמון ושיתוף פעולה מלא של התושבים את גישת אפס ליקויים. זו דרך חשיבה ועשיה המאמינה שמשגים ופגמים אינם מקובלים כמובנים מאליו. ארגונים יכולים להרוויח על ידי ביטול עלות…
כמנהלים ויועצים עתה בקורונה ולאחריה נעזר יותר באינטואיציה המודעת ככלי ניהולי וייעוצי בעל יכולות טבעיות שניתן לתרגל ולפתח. האינטואיציה משלימה את הרציונליות ואף מסייעת לתקן טעויות כאשר המידע שהשגנו באופן מושכל אינו מספיק ומוגבל. האינטואיציה והלוגיקה הן בבחינת צמד חמד המשלימות זו את זו ומאפשרות להביא לידי ביטוי את היכולות של המוח השלם (WHOLE BRAIN).
מאת: יעקב ויטנברג
האינטואיציה ככלי ניהולי למנהל, לעובד וליועץ הארגוני
האינטואיציה צריכה להתווסף לשכל הישר ולא לבוא במקומו. האינטואיציה אינה קיימת ברשימת הלימודים של החוגים למנהל עסקים. מנהלים אינם אמורים לומר ״אני מרגיש" אלא לומר, ״אני יודע״. עם זאת, ניתוח לוגי אינו תמיד מספק תוצאה מוחלטת של "כן״ או ״לא״. אנו נעזרים באינטואיציה כשיש צורך במידע שלא חשבנו עליו או מידע שלא השגנו. בתקופה הנוכחית המאופיינת בשינויים תכופים ואי וודאות, ההרגשה הופכת ״לדעה״ ותחושת הבטן "לשיקול דעת״. האתגר…
Offlineהרכיבים העיקריים של תפקידי אנשי ההוראה והחינוך בכל הדרגים (בתפקידים ניהוליים ושאינם כאלה).
להלן מוצג מודל צנוע שפיתחתי להבנת תפקידם של אנשי סגלי ההוראה ואנשי החינוך. אני משתמש במודל הזה גם בדיונים עם צוותים מובילים מסגלי הוראה, בבתי ספר, כשדנים בתפיסת התפקיד בניהול מצוינות. בפיתוח מנהיגות ועוד. יתכן שיש כאן גם דפוסים המאפיינים אותנו, כבני אדם, במצבים שונים בחיי היום יום שלנו ובקשר שלנו עם בני אדם בכלל.
צמוד לטקסט העברי – תרגום לערבית.
שוקי כץ
הרכיבים העיקריים של תפקידי אנשי ההוראה והחינוך בכל הדרגים (בתפקידים ניהוליים ושאינם כאלה).
מאת: שוקי כץ פברואר 2021
בקורסים שאני מלמד סטודנטים לתואר ראשון בבית ספר לחינוך, באחת המכללות, אני מציג מודל צנוע שפיתחתי להבנת תפקידם של אנשי סגלי ההוראה ואנשי החינוך. הקורסים עוסקים בנושאים: ניהול שינויים בארגוני חינוך, ניהול מצוינות בארגונים, פיתוח קריירה.
אני משתמש במודל הזה גם בדיונים עם צוותים מובילים מסגלי הוראה, בבתי ספר במגזר דובר ערבית, במסגרת תכנית אתגרים לפיתוח מנהיגות בבתי…
About this channel
- 22,658 views
- 77 articles
- 933 followers
Recent Contributors
-
Offlineיוליה סרוסי Julia Seroussi
-
Offlineיעקב ויטנברג Jacob Wittenberg
-
Offlineמירה להק Mira Lahack
-
Offlineעודד זהר Oded Zohar
- Offlineשוקי כץ Shuki Katz
Archives
- December 2018 1
- January 2019 4
- March 2019 4
- April 2019 1
- July 2019 1
- October 2019 1
- December 2019 1
- January 2020 1
- February 2020 3
- March 2020 7
- April 2020 6
- May 2020 4
- June 2020 5
- July 2020 4
- August 2020 3
- September 2020 4
- October 2020 4
- November 2020 2
- December 2020 6
- January 2021 3
- February 2021 3
- March 2021 2
- April 2021 3
- May 2021 2
- June 2021 1
- July 2021 1
Page Options
