מקצוע הייעוץ הארגוני נמצא בפריחה. עשרות יועצים ארגוניים מצטרפים למקצוע מידי שנה. עם זאת, הייעוץ הארגוני עדיין לא הפך לפרופסיה בעלת מוניטין מקצועי מוכר ומוערך, הטומן בחובו אתיקה מקצועית, ואחריות כלפי המקצוע, הקולגות, הלקוחות והחברה כאחד, בסיס ידע שניתן להעברה, ומערך ערכים מוסכם ומקובל למתן השירות. לכל אחד מאתנו אחריות ושותפות בחתירה להשיג זאת. לכן חשוב שנכיר את ״הפינות האפלות״ המהמורות בדרך ונימנע מלהיכנס אליהן. קיימת ביקורת, שראוי לבדוק את עוצמתה, שמחד יש ליועצים הארגוניים כוח והשפעה רבה אך לצידה גם ספקות לגבי עומק הידע המומחיות המקצועית שלהם.

אנו בעידן של תהליכים ״מטומטמים״ ביורוקרטיה הרסנית, אי ודאות (ימי קורונה העליזים), מורכבות ודינמיות על גבול הכאוס. אלה מחייבים ״להחזיר עטרה ליושנה״ את צוותי השיפור לקדמת תהליכי השנוי בארגון. צוותי שיפור מספקים מתודולוגיה סדורה וכלים לקבלת תמונת מצב ארגונית ברורה והחלטות מהירות ובעיקר לצמצום ״מפעל הזבל״ הארגוני ואחוזי הצלחה גבוהים של 65%.

רבות נכתב על נושא המצוינות בחינוך כשהיעד העיקרי הוא כיצד להפוך את איי המצוינות במערכת, ליבשות. כלומר, כיצד משנים את המצב שבו 25% מבתי הספר טובים ומעלה, 50% בינוניים ומטה ו-25% חלשים עד גרועים. האם ההתפלגות הנורמלית הזו היא כורח המציאות ואינה ניתנת לשינוי?

מדדים הם בני הזוג האידיאליים של ״תוצאות״ בהן עסקתי במאמרי הקודם. מדד הוא ״מד חום״ המוחדר לארגון כדי להבינו ובעיקר לשיפור ביצועיו, שכן ״מה שאי אפשר למדוד, גם אי אפשר לשפר״. קיימים ארגונים שמודדים ״כל דבר שזז״ וכאלה שיש להם את כל התירוצים למה לא כדאי…

המציאות המשברית בה מצויים מרבית הארגונים הפועלים בשדה החברתי בישראל מזמינה חשיבה רעננה על צורות ההתארגנות במגזר השלישי.
כדי לסייע בהתמודדות עם האתגר, פ.א.י - פיתוח ארגוני ישראל, מתן משקיעים בקהילה וחברת הייעוץ תארא חברנו לשיתוף פעולה בליווי תהליכים…

הגישה התוצאתית לא משנה רק את חשיבתם ודרך עבודתם של מנהלים ועובדים אלא גם את עבודתם של יועצים ארגוניים. יועצים ארגוניים מוערכים על תרומת עבודתם לתוצאות ולא רק ביחס לשיפור תהליכים ארגוניים, ניהוליים או אישיים. התוצאה היא שצריכה להנחות אותנו ולא דרכי הביצוע, קרי מה צריך לעשות ולא איך צריך לעשות. חשוב להתרחק מהמודל בו אני מאמין כפתרון קסם לכל חולי, ולחדול מהתאמת צורכי הארגון לארגז הכלים שאוחז בהם היועץ הארגוני ותחומי התמחותו. יש לאחוז בבסיס רחב של מודלים, גישות וכלים ומתוכם לשלוף אובייקטיבית את זה שמתאים לארגון מסוים במצב מסוים כדי להשיג את מירב התוצאות.

למה חדשנות חשובה במיוחד לצמיחה בתקופת מגיפה?
יצירתיות תלויה בקרבה פיסית? לא לכל אורך הדרך
מה הבדל בין עבודה מרחוק לעבודה בצוותים וירטואליים?
איך לעודד חדשנות כשנפגשים מעט?

הדרכה ללא מערכת הערכה היא כמו טיל ללא מערכת בקרה.
בימים אלה, תקציבי ההדרכה מצטמצמים ובעלי העניין בהדרכת מעוניינים להיות בטוחים שההדרכה כדאית מבחינה כלכלית ושתוצריה יתרמו תורמת לשיפור ביצועים אישיים וארגוניים. הדרכה בוודאי תורמת ואינה מזיקה במרבית המקרים, אך קבלת ההחלטה האם להשקיע משאבים רבים בהערכה על חשבון יותר פעולות הדרכה, מציפה שאלות שיענו במסגרת המאמר. מתי מוטב להסתפק בשאלוני שביעות רצון להערכת תגובות? ומתי אנו חייבים בהערכה ברמות גבוהות של ביצועי עובדים והארגון? ״שם המשחק״ הוא לכן התאמת סוג ,עומק הערכה והכלים למטרות ויעדי התוכנית הספציפית.