כיום אבחון ארגוני כשגרה יכול לעשות באופן עצמי על ידי מנהלים ועובדים או על ידי יועץ חיצוני. מה עדיף במיוחד עתה לארגונים? שתי גישות בסיסיות קיימות לבצע אבחון ארגוני, ולכל אחת מהן יתרונות ומגבלות בהן עוסק מאמר זה.

יועצים ארגוניים אוחזים לעיתים בתפיסת עולם מגובשת ודטרמיניסטית מהו מנהל "טוב" ואפקטיבי. תפיסה זו מכתיבה להם את תפיסתם הייעוצית או ההדרכתית בעבודתם עם מנהל. במקום להתאים את הגישה לדפוס הסגנון הבסיסי הדומיננטי שלו ולהעצימו, הם מנסים להביאו לאמץ את הסגנונות שהם מעריכים כמועדפים.

מבוא

מתמיהה שחזון מייצר אצל עובדי ארגון אחד תחושת אדישות, תסכול ושעמום, ובארגון אחר תחושת התלהבות ומחויבות. יש הסבורים שהתשובה נעוצה בקיומו של חזון ארגוני מוצלח ומוטמע היטב.

״לחתור בסירה עם משוט אחד דומה לחשיבה עם אונה - המיספרה אחת״. שתי ההמיספרות שונות זו מזו, מנוגדות ומשלימות זו את זו. הן יוצרות יחדיו את מודל ״המוח השלם״ המסייע בשיפור המודעות העצמית והתקשורת הבין-אישית ברמת הפרט, הצוות, היחידה או הארגון כולו, בתחומי ההדרכה, הניהול והייעוץ.

קבוצות עמיתים, שנה שלישית

סיעור מוחות ״קלאסי״ מוכר נפוץ ומזוהה עם יצירתיות וחדשנות. קיימות דעות שונות לגבי היעילות והאפקטיביות שלו. יש הרואים בו יתרונות רבים אם הוא נעשה כהלכה ובצורה מקצועית מנגד, יש המדגישים את המגבלות שלו המחייבות ווריאציות והתאמות שונות לשיפורו. יתרה מזאת, יש הסבורים כי עבודה אישית עדיפה על עבודה קבוצתית להפקת רעיונות רבים ואיכותיים. מאמר זה מתייחס לדעות השונות לגבי יעילותו והאפקטיביות שלו כמו גם הצגת מערך כלים משלימים להפקת רעיונות וליישומם. סיעור מוחות נחשב עדיין לכלי נפוץ מאוד בעבודת צוותי שיפור בעיקר בשלב של פתוח רעיונות לפתרון.

במאמר זה נעסוק בטעויות בניהול של מנהלים בכירים ונבחרים. כאשר יש הבנה ונכונות להכיר בשגיאות ולהפיק לקחים. יש שפע של מרשמים בדוקים לתחקירים ולהפקת לקחים כמו תחקיר מוקיר ותחקירים אחרים. אין בכוונתי לדון בכלים מוכרים המיושמים עדיין במספר קטן של ארגונים אלא להתרכז להבנה מעמיקה יותר את הסיבות להתנגדות ולהימנעות ללמוד מטעויות שהיא תנאי הכרחי טרם הבחירה בכלי כזה או אחר לתחקיר והפקת לקחים.

מאמר קצר שלי וראיון מצולם במהדורת החג של "גלובס".
מה קרה לתופעת המולטי-טסקינג בימי הקורונה? מי משלם את המחיר? (ספוילר - נשים).
מה אפשר לעשות ולמה לשים לב?