סיעור מוחות ״קלאסי״ מוכר נפוץ ומזוהה עם יצירתיות וחדשנות. קיימות דעות שונות לגבי היעילות והאפקטיביות שלו. יש הרואים בו יתרונות רבים אם הוא נעשה כהלכה ובצורה מקצועית מנגד, יש המדגישים את המגבלות שלו המחייבות ווריאציות והתאמות שונות לשיפורו. יתרה מזאת, יש הסבורים כי עבודה אישית עדיפה על עבודה קבוצתית להפקת רעיונות רבים ואיכותיים. מאמר זה מתייחס לדעות השונות לגבי יעילותו והאפקטיביות שלו כמו גם הצגת מערך כלים משלימים להפקת רעיונות וליישומם. סיעור מוחות נחשב עדיין לכלי נפוץ מאוד בעבודת צוותי שיפור בעיקר בשלב של פתוח רעיונות לפתרון.

במאמר זה נעסוק בטעויות בניהול של מנהלים בכירים ונבחרים. כאשר יש הבנה ונכונות להכיר בשגיאות ולהפיק לקחים. יש שפע של מרשמים בדוקים לתחקירים ולהפקת לקחים כמו תחקיר מוקיר ותחקירים אחרים. אין בכוונתי לדון בכלים מוכרים המיושמים עדיין במספר קטן של ארגונים אלא להתרכז להבנה מעמיקה יותר את הסיבות להתנגדות ולהימנעות ללמוד מטעויות שהיא תנאי הכרחי טרם הבחירה בכלי כזה או אחר לתחקיר והפקת לקחים.

מאמר קצר שלי וראיון מצולם במהדורת החג של "גלובס".
מה קרה לתופעת המולטי-טסקינג בימי הקורונה? מי משלם את המחיר? (ספוילר - נשים).
מה אפשר לעשות ולמה לשים לב?

שאלת יסוד איתם מתמודדים אנשי הדרכה ופתוח היא כיצד להדריך עובדים ומנהלים כך שהתוכנית תיצור עבורם מצבי למידה מאתגרים, ״תסדר להם את ניסיונם ותפתח להם כיווני חשיבה ועשיה חדשים ומשופרים. מאמר זה מוקדש לתפקידם של טיפים בתכניות הכשרה של מנהלים

הטיפול הכושל בקורונה חשף ליקויי תפקוד אי איכות (״מפעל זבל״ ענק) בהיערכות משרד הבריאות, האוצר, החינוך, שירות התעסוקה, הביטוח הלאומי (400 אלף תושבים נדרשים לאחרונה להחזיר מענקים לביטוח הלאומי בגין טעות), ובתגובה האיטית של המשרד לאיכות הסביבה לזיהום החופים, ועוד אי איכות במשרדים רלוונטיים. מדובר במחיר חיי אדם, איכות חיים ועלויות כספיות מיותרות. אימוץ ניהול וכלים לקידום גישת אפס ליקויים יכולה לפחות מעתה ואילך לשפר איכות ותוצאות של כלל העשייה במערכת הציבורית ויפה שעה אחת קודם.

כמנהלים ויועצים עתה בקורונה ולאחריה נעזר יותר באינטואיציה המודעת ככלי ניהולי וייעוצי בעל יכולות טבעיות שניתן לתרגל ולפתח. האינטואיציה משלימה את הרציונליות ואף מסייעת לתקן טעויות כאשר המידע שהשגנו באופן מושכל אינו מספיק ומוגבל. האינטואיציה והלוגיקה הן בבחינת צמד חמד המשלימות זו את זו ומאפשרות להביא לידי ביטוי את היכולות של המוח השלם (WHOLE BRAIN).

להלן מוצג מודל צנוע שפיתחתי להבנת תפקידם של אנשי סגלי ההוראה ואנשי החינוך. אני משתמש במודל הזה גם בדיונים עם צוותים מובילים מסגלי הוראה, בבתי ספר, כשדנים בתפיסת התפקיד בניהול מצוינות. בפיתוח מנהיגות ועוד. יתכן שיש כאן גם דפוסים המאפיינים אותנו,…

המעבר ממצוינות אישית למצוינות ארגונית בת קיימא (מצוינות השורדת לאורך זמן) אינו אוטומטי. זהו מסע מורכב לאורך שנים המחייב שימוש במודל מערכתי רב משתנים היכול לקשור בין תשומות לתוצאות ולקחת בחשבון גורמים מתערבים רבים, כגון EFQM ודומיו. המסע יכול להיות אמתי כסיפור של רפאל או מדומה ומטעה כמו VISO של הISO-, אשר יסקרו במאמר זה.