מאת דר' איוה חגי-ניב ודר' אמתי ניב
אם היה שוק המכוניות מתנהג בהתאם למונחים המקובלים בתעשיית המחשבים, היה קדילק חדש שנמכר ב1970- ב- 10,000 דולר עולה היום דולר אחד. אלא שאורכו לא היה עולה על שני אינץ'. (ג'ורג' פישר, נשיא קודאק, בהרצאה באקדמיה לניהול, בוסטון אוגוסט 1997)



ארגונים הם ישויות מוזרות. מחד, הם בנויים לסדירות וליציבות. זהו יתרונם על פני תצורות אנושיות אחרות. הגדרות התפקידים, המבנה, הנהלים, השגרה, המחזוריות—-- כל אלה נועדו למטרה ברורה ומוצהרת: להבטיח את פעילותו הסדירה של הארגון. מאידך, אותם ארגונים עצמם, במה שהם עושים ובתוצאות שהם מפיקים מהווים את המקור העיקרי לצורך בשינוי: הם מפתחים ללא הרף מוצרים חדשים, שיטות טובות יותר ושירותים מתקדמים. מה שאינו מאפשר להם ולארגונים אחרים להמשיך ולפעול כרגיל. על רקע הפרדוקס הזה, אפשר להבין את הגישה הדו ערכית של ארגונים לשינוי.