ד"ר אמתי ניב, ד"ר איוה חגי-ניב, קותי צבע
ברור לגמרי שארגונים בירוקראטיים הנהנים מעמדת מונופול בסקטור הציבורי אינם צריכים או רוצים להשקיע את הזמן והמאמץ הדרושים על מנת ללמוד מתוך מה שהם עושים ולשפר את תפקודם. מארגון הפועל בסביבה תחרותית נדרש, כל הזמן, לסגור את הפער בין התנהגותו בהווה לבין מה שדורשות ממנו הנסיבות המשתנות. בזמן שהוא צריך ללמוד ולהפעיל כלים ותכניות חדשים לבקרים מול סביבה מאיימת, פועלים ארגונים בירוקראטיים מתוך בטחון יחסי ש'מה שהיה הוא מה שיהיה'. עד שמשתנים התנאים גם עבורם, נמוג המונופול וצריך ללמוד להשתנות במהירות. דוגמאות מוכרות הן רשות הדואר, בתי החולים או סניפי הבנקים. מרבית הארגונים מתקשים לעשות את השינוי (זאת אומרת, ללמוד להשתנות) בהיקף ובקצב הנדרשים. את המחירים הכבדים משלמים כולם.

האם אפשר אחרת?