היתרונות בפיתוח אסטרטגיית אימפקט טק בחברות טכנולוגיות

מרצה סיון לחמן

מיזמים טכנולוגיים בתחומים רבים הם בעלי אימפקט חיובי על אנשים וסביבתם בעצם ליבת העיסוק שלהם. ממדיקל דיווס, דרך ed-tech ועד חקלאות מדייקת ופוד-טק. בעולם ההשקעות היום בו כל מיזם צריך למצוא את הזווית התחרותית שלו, ליצירת אסטרטגית אימפקט הכוללת מפת דרכים, קשר לתכנית העסקית ומדדים, יש בדיוק את האפקט הנחוץ. בדיוק כפי שישנה אסטרטגיה עסקית-פיננסית, כך צריכה להיות אסטרטגיה עסקית-פיננסית-מקיימת.
 זו דרך לנהל שיח בעלי עניין, לייצר ערך ייחודי לחברה ולכמת את ההשפעה הסביבתית שלה.
 המדדים מותאמים לכל חברה בנפרד, תעדוף נעשה דרך שאלונים ולבסוף מתקבלת אסטרטגיה ומפת דרכים

על המרצה:

סיון לחמן - מנהלת תחום אימפקט-טק, BDO 

MSc. in Engineering, business development and impact business growth and over two decades of industry experience .
As director of sustainability, I have written and implemented CSR policies and Impact-Tech strategies in global companies. I believe that only through business growth can true impact be achieved.

הטמעת תפיסת פיתוח ארגוני בר קיימא בתאגיד המים הראשון בישראל - 

סיפור חברת הגיחון

מרצה רומי דר

אציג מקרה בוחן של חברת הגיחון שהטמיע תרבות לחשיבה ברת קיימא ומה הארגון הרוויח ממהלך זה.
 אציג את השיטה בה פעלתי ביישום העבודה לפי תקן ISO - ת"י 10000 - דרישות לניהול מערכת תאגידית,
 תוך הצגת מקומו של היועץ לפיתוח ארגוני ותרומתו לשינוי מסוג זה.
 בהרצאתי אציג את שלבי הפיתוח שעבר הארגון החל משלב של גיבוש זהות עצמית הכולל גיבוש ערכים, חזון וקוד אתי ודרך שיטות ניהול סיכונים ושיח עם בעלי העניין . במקביל לזאת, אתמקד גם בתפקידיו של היועץ לפיתוח ארגוני בתהליך זה. אציג את תפקידי היועץ "מוביל", "מאפשר" "מסייע" - כיצד כל אלו תרמו להצלחת יישום השינוי המבוקש. 

על המרצה:

רומי דר - יועץ לפיתוח ארגוני המתמחה בהטמעת מערכות ניהול ואיכות מבוססות תקני ISO רבים. במשך עשר שנים ליווה את חברת הגיחון בהטמעת תרבות עבודה לפי תקני איכות. חברת הגיחון, הינו התאגיד הגדול בישראל מבין תאגידי המים ואשר היה ראשון כשהוסמך לתו היהלום היוקרתי (חברה המוסמכת ליותר מ- 7 תקני ISO).

עוד על המרצה

התרומה של פיתוח ארגוני בר קיימא להתמודדות עם העולם המשתנה

מרצה ד"ר דודי אילת

למצגת של ההרצאה

אני מציג את מודל מנהיגות מעצבת מתגמלת ומראה שתיאורטית המנהיג המעצב לכאורה עדיף. תוצג השאלה איזה מנהלים עדיפים? מתגמל או מעצב?
 העדיפות לכאורה היא למעצב אבל במחקר שלי מצאתי אחרת-דווקא המתגמל! ועכשיו בוא נבין מדוע. נסביר על המחקר מה בדקתי ומה מצאתי ומה התובנות  של הדברים לעולם הייעוץ הארגוני.

ההרצאה תכלול:

1. כלים לבחינת ערכים ארגוניים

2. כלים לבחינת סגנונות מנהיגות של מנהלים בארגונים

3. כלים למדידה של אקלים אתי ארגוני
 לאור תוצאות המחקר על מה צריך לשים דגש בפיתוח מנהלים בארגונים כמו רשויות מקומיות וארגונים ממשלתיים.

על המרצה:

ד"ר דודי אילת - מנחה ומרצה  בתחומי ניהול ומנהיגות ,אתיקה ,מנהל ציבורי מדיניות ציבורית במספר מוסדות אקדמיים: האוניברסיטה הפתוחה, הקריה האקדמית אונו ועוד. חוקר בתחום המנהיגות והאתיקה, השתתפתי בהטמעת תכניות אתיקה ברשויות מקומיות בישראל, כותב מאמרים בתחום.

עוד על המרצה

רוח צה״ל: ערכים ואתיקה מקצועית אז והיום

 מרצה ד"ר אבשלום אדם

רוח צה"ל משמש כתעודת זהות ערכית.   שכן תפקידו של המסמך נקבע מראשיתו להתוות את הדרך לחיילים בבחירת המעשה הראוי שחובה לעשותו, במעשיהם היומיומיים וביחסי הגומלין שלהם. החיילים ינהגו, יחנכו, ויבקרו את עצמם וזולתם לפי ערכי רוח צה"ל. בשנת 2002 עלתה הדרישה ליצירת רוח צה"ל שנועד להחליף את הקוד האתי שפותח על ידי אסא כשר. 

תהליך יצירת רוח צה"ל כמסמך של "אני מאמין" credo  של הארגון נעשה בדרגים הגבוהים ביותר של הארגון ובשיתוף סידרה של הוגי דעות בתחום המוסר והאתיקה באקדמיה. כמשתתף פעיל בתהליך הפיתוח של רוח צה"ל וכאדריכל התכנון של תהליך הטמעת רוח צה"ל אשמח לשתף במידע מיצירת תוכנית ההטמעה. אתאר תהליכי עומק בארגון ובזרוע יבשה בהכוונת ההתנהגות הראויה בעשייה המוסרית והמקצועית בצה"ל.  

היום 20 שנה אחרי, ניתן לדבר בפרספקטיבה על הפער בין תעודת הזהות של הארגון אז לבין התפקיד שממלא רוח צה"ל היום בזהות הארגונית ובפעילות הארגונית והמבצעית של צה"ל.  

על המרצה:

ד"ר אבשלום אדם -Values Management   יועץ בכיר -    ethics.co.il